פרשת בהעלותך- מפסח שני לקברות תאווה- הרב נתנאל בוקס

בפרשת בהעלותך, אנו פוגשים את "קו פרשת המים" של ספר במדבר:

  • עד פרשיית "ויהי בנסוע הארון" אנו פוגשים תיאור מופלא של עם הדבק בה' ובתורתו שמתכונן לכניסה לארץ ישראל.
  • לאחר פרשיה זו אנו פוגשים את עם ישראל בהתדרדרות מתמדת: חטא המתאוננים, קברות התאווה ולבסוף חטא המרגלים.

האכזבה עצומה. רגע לפני הגעתו לארץ ישראל, עם ישראל יורד ממדרגתו ופוגע פעם אחר פעם בברית ובאמון שבינו לקב"ה. השבר, נעשה כה גדול, שהכניסה לארץ נדחית, בפרשה הבאה, בארבעים שנה.

בפרשיית המתאווים (י"א ד'-ל"ד), נדמה לי שניתן למצוא מספר ביטויים הבאים (בין היתר) להצביע על הפער בין מה שיכול היה להיות, לבין מה שאכן התרחש. בפרשיה מציג משה שתי בעיות:

  1. "מאין לי בשר…"
  2. "לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה…"

בתיאור הפתרונות לבעיות אלה, התורה יוצרת זיקה עמוקה ביניהם:

(טז) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל  אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: (יז) וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ: (יח) וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי טוֹב לָנוּ בְּמִצְרָיִם וְנָתַן ה' לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם:…

(כה) וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ:…

(כט) וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם: (ל) וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: (לא) וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ:"

שש פעמים (לא כולן מצוטטות כאן) מוזכרת המילה "רוח" בפרשיה זו: חמש ביחס להאצלת הרוח על הזקנים ופעם אחת הרוח (מאת ה'!) מביאה איתה את השליו. נראה שהשימוש במילה זו דווקא,  אומר "דרשני".

מילה נוספת, אשר ההקשר בה היא מופיעה יוצר אצלינו אי-נחת היא "התקדשו" – במקום הנאמר בספר ויקרא: "והתקדשתם והייתם קדושים", כאן נאמר "התקדשו למחר ואכלתם בשר".

שתי אפשרויות מוצבות בפנינו:

  1. קבלת רוח ה' כמבוא לנבואה, להתקדש ולהיות עם קדוש לה'.
  2. להשתמש בכוחות ההתקדשות לשם מימוש תאוות האכילה ואיסוף הרכוש, ולראות ברוח הבאה מאת ה' כלי לקבלת שליו מן הים.

באופן מפתיע, אותו העם שהתחנן לקיים את מצוות קרבן הפסח, נכשל בחטא המתאווים. כנראה, שהכוחות האנושיים הם חזקים ומושכים לשני הכיוונים, השפע הא-להי גם הוא מאפשר את שתי הדרכים, והבחירה ביניהם, היא בידינו.

שבת שלום!

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest

עוד בקטגוריה

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו