במקורה, תפילה זו תוקנה כפתיחה לסדר מלכויות של ראש השנה. במהלך הדורות הועברה תפילה זו לימות החול והיא חותמת את כל התפילות. המאירי מסביר, ש'עלינו לשבח' נקבעה כקטע סיום לתפילות היום על מנת שנשהה מעט לאחר הסיום הרשמי של התפילה ובלשונו (ברכות לב ע"ב): "המתפלל כשם שהוא צריך לשהות מעט קודם תפלה כך הוא צריך לשהות מעט אחר תפלה שלא יהא כפורק משאוי מעליו … וכן לטעם שאחר תפלה תקנו קריאת שיר מזמור או עלינו לשבח"
יתכן ובחירת 'עלינו לשבח' כקטע המסיים את התפילות נובעת מהצורך לחתום בהמלכת הקב"ה על העולם. לא ניתן לוותר במהלך התפילה על הרעיון הנשגב, שכל האנושות תתאחד באחרית הימים ותכיר ברוממותו של הקב"ה. במהלך התפילות מתמקדים אנו באומה היהודית ובצרכיה השונים ובסיום אנו מסיימים על העולם בכללו. השילוב שבין התפילה על עם ישראל ותפילה על העולם משתקף היטב בשני החלקים של תפילת 'עלינו לשבח'. בחלק הראשון מובלט הניגוד שביננו לבין 'גויי הארץ' כאשר באמירתנו אנו מביעים תודה להקב"ה שלא שם חלקנו כמותם. בחלק השני מודגשת אמונתנו בעתיד שבו ימצאו כל יושבי תבל את הדרך אל הבורא ויכירו את שמו הגדול. בתפילות ראש השנה אנו מעצימים את הפן האוניברסלי כפי שהוא נוכח בתפילת עלינו לשבח. ההשראה לכך מצויה במשנה ראש השנה (טז ע"א): 'בראש השנה – כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם'. מילות המשנה השתלבו באחד הפיוטים המרגשים ביותר בראש השנה 'ונתנה תוקף' . קיים פיוט נוסף שבו אנו מזמינים את כל באי העולם להכיר בגדולתו של הקב"ה והוא נאמר בדרך כלל בשירה של כל הקהל:
"ויאתיו [ויבואו] כל לעבדיך, ויברכו שם כבודך, ויגידו באיים [בכל העולם] צדקך… ויאמרו תמיד יגדל ה'… יפצחו הרים רנה ויצהלו איים במלכך וישמעו רחוקים ויבואו ויתנו לך כתר מלוכה".
הפיוט מציג מציאות אוטופית, שבה כל בני האדם באים מכל קצות העולם לעבוד את הקב"ה. לא רק בני אדם אלא אפילו ההרים והאיים ירננו ויצהלו ולבסוף יכתירו את הקב"ה כמלך על כל העולם.
לצערנו השנה האחרונה מאופיינת בקולות מלחמה בין מדינות ומעצמות . ארה"ב ורוסיה קוריאה וסין ומסביבנו סוריה ואירן והמדינה האסלאמית – דעאש. בכל העולם מתפוצצים אנשים ובאפריקה נטבחים שבטים שלמים של בני אדם. על אף שזכינו להכרה ממעצמות הגדולות והראש היהודי תופס מקום משמעותי בכל העולם אין בידינו להשפיע על הסדר העולמי. מה שנותר לנו להתפלל מדי יום ביומו את תפילת עלינו לשבח בכוונה גדולה על כל אומות העולם ובמהלך ראש השנה להתפלל ביתר תוקף על כמיהתנו שיצטרפו כל אומות העולם וימליכו את הקב"ה על כל העולם. חזון זה יתגשם רק לאחר שהעולם יהיה מוסרי יותר ולנו יש תפקיד להפיץ קול זה בכל העולם כולו עד אשר כל האומות יכירו בחשיבות חיי אדם שנברא בצלם.