רש"י מזהה את דתן ואבירם כנספחים לקורח ועדתו. הצטרפותם נובעת משכנותם לקרח שכן מוצאם משבט ראובן והם היו שכנים של בני קהת, שחנו אף הם בדרום – 'אוי לרשע אוי לשכנו'.
אולם ניתן להבין אחרת, יתכן ששכנותם לקרח היא הזדמנות נוספת מבחינתם לפגוע במעמדו של משה. דהיינו, לא מדובר בנספחים תמימים אלא ההיפך, אוי לרשע – דתן ואבירם , ואוי לשכנו קרח ועדתו. התורה מציינת את דתן ואבירם בהזדמנויות שונות.
בכל פעם שדתן ואבירם מוזכרים במקרא מדגיש הכתוב, שהאדמה פצתה את פיה ובלעה אותם. כאשר נערך מפקד העם בשנת הארבעים נאמר (כו, ט – י) : 'וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל ה' וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם'. וכן, בספר דברים (יא,ו) המתאר את המאורעות שהתרחשו במדבר: 'וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם …' וכן בספר תהילים (קו,א): 'תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם'. הרושם המתקבל, שעיקר העונש של פתיחת פי האדמה היה כדי לבלוע את דתן ואבירם ויתכן שכך הבין אבן עזרא (במדבר כו,יא) שמסיק, שרעת דתן ואבירם קשה מרעת קורח. אמנם רש"י מסביר שיוזם המחלוקת הוא קרח ודתן ואבירם הצטרפו כשכנים ונספחים – 'אוי לרשע ואוי לשכנו' אבל מצד שני מתוך הפסוקים האחרים בתנ"ך המתעדים את מחלוקת קרח ועונשם של המתקוממים נראה, שדווקא דתן ואבירם הם אלה שהיו ממובילי המאבק.
חז"ל מזהים את דתן ואבירם כצמד, הפועל בעקביות כנגד הקב"ה ומשה. כאשר ירד המן היו שסירבו לקבל את התנאים כפי שנאמר (שמות טז,כ) : 'וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה'. אותם אנשים היו דתן ואבירם (רש"י שם) וכן שני האנשים העברים, שפגש משה בצאתו מהארמון (שמות ב,יג): 'וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים' (תנחומא שמות י). דתן ואבירם מורדים במשה לכל אורך הדרך. רצונם להמריד את העם לחזור למצרים ולא לחלום על ארץ ישראל. כאשר קורח החל במחלוקת ראו בכך דתן ואבירם הזדמנות לקדם את האג'נדה שלהם. לא מדובר בזוג תמימים שנקלע למחלוקת והצטרף כפי שעשה און בן פלת שלבסוף התחרט. דתן ואבירם הם צמד רשעים שמלווה, את משה עוד מימים שעברו. הם מתנכלים למשה מרגע יציאתו מהארמון בכל הזדמנות אפשרית.
דתן ואבירם מייצגים את המחלוקת הכי מסוכנת וההרסנית יתכן שזה גם פשט המשנה: 'כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו'. מדוע לא חתמה המשנה, שמחלוקת שאינה לשם שמים היא מחלוקת עדת קרח ומשה ? מסביר ה'נועם אלימלך', שקרח היה חולק עם עדתו, שהם בעצמם גם כן היו שונאים זה את זה, וכל אחד רצה להיות ראש, רק מפני שרצו לחלוק על משה רבינו ואהרן – עשו שלום לפי שעה. וזהו מחלוקת קרח וכל עדתו – שבין קרח ועדתו היה גם כן מחלוקת'.רוב החולקים מבקשים כהונה ודתן ואבירם לא רוצים להגיע לארץ ישראל. קולם של דתן ואבירם התעצם מכך, שיש להם אופוזיציה רחבה וכר נרחב להביע את דעתם, שצריך לחזור למצרים.הם מבקשים לפגוע במשה באופן ישיר בעזות מצח כאשר הם ניצבים בפתח אהליהם. נראה שההגדרה הטובה ביותר למעשיהם מצויה בפרשת הפקודים בספר במדבר שצטטנו לעיל: '(כו, ט – י) : 'וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל ה' וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם'.
קורח וחבריו בקשו כהונה רצו לעבוד את ה' אולם דתן ואבירם חיללו שם שמים מחרפים ומגדפים את ריבונו של עולם. רק תמול שלשום נענש העם על מאיסת ארץ חמדה ודתן ואבירם ממשיכים לפתוח את הפה כנגד ארץ ישראל על כן עונשם לא אחר לבוא: 'וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם' (במדבר טז ,לב). מי שהוציא דיבה על הארץ ומחלל שם שמים תבוא כנגדו הארץ ותפתח את פיה כדי לדרוש את כבוד השם על הארץ.