א. שבת חזון
השבת שלפני תשעה באב היא השבת השלישית משלוש שבתות הפורענות. הפטרת השבוע היא הפרק הראשון של ישעיה: "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". השבת כולה נקראת על שם ההפטרה: שבת חזון. בשבת אנו נוהגים כרגיל אוכלים בשר ושותים יין אפילו ששבת זו היא ערב תשעה באב (תענית כט ע"ב), שרים זמירות כרגיל בכל סעודות שבת (אגרות משה או"ח חלק ד' סימן קיב) ואומרים אב הרחמים (משנה ברורה רפד ס"ק טז).
במהלך השבת אם אדם מזיע וזקוק למקלחת, מותר להתקלח במים קרים, או אם מצטער אף במים חמים מדוד שמש, לכבוד שבת. יש להשתדל שלא לעשות זאת סמוך לשקיעה אלא במהלך השבת בשעות אחר הצהריים המוקדמות יותר.
ב. שבת אחר הצהריים
"צדקתך צדק" במנחה – תשעה באב מוגדר 'מועד' כלשון הפסוק: "סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת" (איכה א, טו) . אין אומרים בו תחנון, ולכן בשבת אין אומרים 'צדקתך צדק' בתפילת מנחה.
הפסקת אכילה – כאשר ערב תשעה באב חל ביום חול נוהגים מנהגי אבלות במהלך הסעודה הן בצורת הישיבה הן במיעוט התבשילים המוגש לשולחן. ואולם כאשר ערב תשעה באב חל להיות בשבת מותר לאכול כרגיל ולשיר זמירות כאמור, אולם צריך להפסיק את האכילה מבעוד יום, לפני שקיעת החמה – 19:45 (שו"ע ורמ"א תקנב, י; משנה ברורה ס"ק כד).
לאחר זמן השקיעה מדובר בזמן מורכב: מצד אחד אין אוכלים ואין שרים, ומד אחר נשארים בבגדי שבת ואין חולצים נעלים. כלומר האבלות אינה מתחילה, שכן שבת עוד לא יצאה. ממתינים עד צאת שבת ומתחילים את הפעולות שיפורטו לקמן. מדובר בפרק זמן ארוך, שאני מציע לספר בו לילדים על תשעה באב, ללמוד אגדות החורבן וכד'. זה זמן שאין אנו רעבים וצמאים וכדאי לנצלו לדברים חיוביים.
ג. מוצאי שבת
חליצת נעליים והחלפת בגדים – יש כמה מנהגים. האפשרות הנוחה והפשוטה היא לאחר את תפילת ערבית ולאפשר לצבור להתכונן כראוי לפני היציאה לבית הכנסת (יחווה דעת ה, לח). אם כן, לאחר צאת השבת נתכונן ורק לאחר מכן נלך לבית הכנסת. להלן הפעולות:
1. בני המשפחה יאמרו יחדיו: "המבדיל בין קודש לחול" (ההבדלה על היין עושים ביום ראשון לאחר סיום הצום).
2. חולצים נעליים ומחליפים לנעליים המותרות בתשעה באב.
3. מחליפים בגדי שבת בבגדי חול.
4. מדליקים נר הבדלה ומברכים "בורא מאורי האש" (אין מברכים על הבשמים).
5. חולים הפטורים מצום תשעה באב צריכים להבדיל על מיץ ענבים. במקרה זה אפשר שכל בני הבית יצאו ידי חובה בהבדלה זו. לדוגמה: אישה שילדה בתוך החודש האחרון ופטורה מהצום. האיש יכול להבדיל (בלי הפסוקים 'הנה אל ישועתי') מתחיל ישירות את הברכות – והיולדת שותה את מיץ הענבים, וכך יצאו ידי חובה. הסיבה שיש להקדים את ההבדלה היא משום שאסור לאכול או לשתות לפני הבדלה. הואיל והחולים יאכלו, יש להקדים הבדלה לטעימה. ילדים הקטנים שאינם צמים אינם צריכים להבדיל (אחרונים).
לאחר מכן הולכים לבית הכנסת לתפילת ערבית וקינות
ד. איסורים הנוהגים בתשעה באב
1. איסורי היום – אכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המטה, לימוד תורה.
2. אסור רחיצה – רחיצת מצווה מותרת, כגון: אחר בית הכיסא, נטילת ידיים של שחרית ונטילת ידיים לפני התפילה. נטילת ידיים עד קשרי אצבעותיו. רחיצה לניקוי הגוף – מותר להסיר לכלוך ברחיצת המקום המלוכלך, כגון: לאחר בישול, החלפת טיטולים וכו'. מותר לשטוף כלים במקום הצורך. נמנעים משטיפת הפה במהלך תשעה באב ואף בקומו מהמיטה בבוקר. נטילת ידיים לברכת כהנים – מותר ליטול את כל היד כדרך שנוהג בכל ימות השנה.
3. איסור סיכה – אין להשתמש במוצרי קוסמטיקה לייפוי העור או לריח טוב. מותר למרוח משחה לרפואה, כגון נגד גירוד. דאודורנט מותר.
4. ניגוב במגבונים לחים – המצטער יכול לקחת מגבון לח (שיש בו קצת נוזל, לא רטוב מדי) ולנגב את הפנים.
5. נעילת הסנדל – אסור לנעול סנדל מעור ואפילו רק מחופה בעור. מעיקר הדין מותר לנעול כל נעל שאינה עשויה מעור, אולם ראוי ללכת עם נעל שאינה נוחה ומרגיש בהליכתו את הקרקע.
6. שאלת שלום – ממנהגי אבלות שאין אומרים שלום. מי שאמרו לו שלום יש לו להשיב בשפה רפה. כאשר ייתכנו מצבי אי-נעימות עדיף לומר "בוקר טוב" או "צהריים טובים" מלומר "שלום". לחיצת יד אינה בגדר שאילת שלום (הר צבי יו"ד סימן רצ)
7. נוחות והנאה – לצמצם את הנוחות בשינה. דהיינו הרגיל לישון עם כרית יישן בלילה זה בלי כרית וכו'. וכן נוהגים לשבת על כלי נמוך עד צהרי תשעה באב.
8. עשיית מלאכה – יש להימנע ממלאכה, ובמיוחד עד חצות היום. במקרה הצורך כדאי להתייעץ. נמנעים גם ממלאכות ביתיות כמו תפירה או תיקון מכשירים וכיו"ב.
9. תפילת מנחה – עיטוף ציצית והנחת תפילין ומברכים, ואומרים שיר של יום. בבקר לובשים ציצית בלי ברכה.
ו. יולדות, מעוברות ומניקות
יולדת – יולדת בתוך 30 יום מיום הלידה פטורה מהצום.
נשים בהיריון – צריכות לצום כאשר ההיריון רגיל. אם במהלך הצום קיימת חולשה יתרה, הקאות או סחרחורות, דפיקות לב, לחץ דם חריג וחום הנובע מהצום, פטורה מידית מהצום ואסור לה להחמיר על עצמה. מותר להקל בצחצוח שיניים ובשטיפת פנים בבוקר אם זה יעזור להמשך הצום.
היריון בסיכון – אסור לצום.
מניקות – צריכות לצום. ודינה כאשה בהיריון כמפורט בסעיף הקודם.
מעמד תשעה באב אינו כשל צום יום הכיפורים, ולכן מרחב הפטור עבור נשים בהיריון גדול יותר, קל וחומר השנה שהצום נדחה. כל הרוצה להתייעץ או מתלבטת כיצד לנהוג מוזמנת להתקשר.
ז. ילדים קטנים
ילדים בני פחות מ-9 פטורים לגמרי ואין למנוע מהם אוכל אפילו בלילה. מגיל 9 מחנכים לצום לשעות. ילדים עד גיל מצוות יכולים לאכול כבר בבוקר ולא צריך למנוע מהם אוכל. מובן שביום זה יש לתת לילדים מאכלים פשוטים ולא מאכלים לפינוק. חשוב שהילדים ירגישו את אווירת היום.
ח. חשיפה לשמש
בשנים האחרונות הקיץ הולך ומתחמם. חשיפה לשמש בלי שתייה מסוכנת. יש להימנע ככל האפשר מלהיחשף לשמש. יש להימנע מנסיעות בשעות חמות אנו עלולים לקבל סחרחורת ולבוא לידי סכנה.
ט. סוף הצום – 20:13
מתפללים ערבית. עורכים הבדלה על היין בלבד. נהגו לומר ברכת הלבנה. נכין אי"ה כבוד קל לפני אמירת ברכת הלבנה כדי לאומרה מתוך נפש רחבה.
י. מה מותר לאחר תשעה באב?
הואיל ויום ראשון הוא י' באב יש שוני בין שנה זו לשאר השנים. למנהג עדות המזרח מותר הכול מיד לאחר הצום. למנהג אשכנז נמנעים בערב (יום ראשון בלילה) מלאכול בשר ולשתות יין, אולם מותר להתספר ולהתגלח ולכבס כבר ביום ראשון בלילה.
שנזכה לגאולה ולבניין ירושלים!