פרשת תצווה – מנהיגות מאחורי הקלעים

המעיין בפרשת תצווה לא ימצא בה את שמו של משה. כמה פרשנים עסקו בהיעדר שמו של משה מפרשתנו; הגאון מווילנה (פנינים משולחן הגר"א עמ' קכט ובחומש הגר"א על אתר) מסביר ששמו אינו מוזכר מפני שיום הזיכרון שלו חל בתאריך ז' באדר, ובדרך כלל באותו השבוע נקראת פרשת תצווה. השם יתברך ויתעלה שמו, הצופה ומביט עד סוף כל הדורות, ידע מראש כי ב-ז' באדר יסתלק משה רבנו ע"ה, ולכן לא נזכר שמו בפרשה הזאת. רבי יעקב בעל הטורים טען: "לא הזכיר משה בזה הסדר (פרשת תצווה), מה שאין כן בכל החומש (שמות), שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה. והטעם משום שאמר 'מחני נא מספרך אשר כתבת' וקללת חכם אפילו על תנאי באה (מכות יא ע"א) ונתקיים בזה".

ויש אף המדקדקים ואומרים שמשה אמר מחני נא מספרך ( כ = 20, הפרשה ה-20 בתורה היא תצווה), וכך 'נמחה' שמו של משה בפרשה זו. גם לאחר הרמזים שנתנו גדולי הדורות לסיבת חסרון שמו של משה מהפרשה עומדת על תלה השאלה: הכיצד נוכחות משה, שהיא כה דומיננטית בבניית המשכן, תיעדר דווקא בפרשה המתארת את מנהיגות משה כמנהל העבודה בזמן הקמת המשכן? ואכן הפסוקים נוגעים למשה, המחנך והמדריך: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן: וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי".

אם כן, משה הוא המוציא והמביא, ואולי דווקא בשל כך שמו אינו מוזכר. משה מצוי במרכז הבמה ומנהיג את העם משלב יציאת מצרים. בעת בניית המשכן ביקש משה לשנות את המבנה הארגוני של האומה; בעוד בכל מאורעות העבר משה היה הדומיננטי, ובמקרים רבים פעל בעצמו, הרי שבבניית המשכן נפתח 'חלון הזדמנויות' חדש – כולם שותפים בבנייתו. נשים וגברים, מבוגרים וצעירים וכל נדיבי לב – פותחים את לבם ומשקיעים ממרצם בבניית המשכן. בפרשתנו נדרש משה להעמיד את הכהונה על רגליה; להדריך את אהרן ואת בניו, ולהלבישם בגדי כהונה.

משה כמנהיג ידע שעליו להפקיד סמכויות בידי הכוהנים, ונדרש לצמצם את נוכחותו לטובת מינוי הכוהנים. משה כמנהיג צמצם את מקומו כדי לאפשר לעם כולו להיות שותף במלאכת הקודש. שמו של משה נעדר מפרשתנו כסמל להעברת הסמכויות. רמז ליסוד זה אפשר למצוא במצווה שהפרשה פותחת בה: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד", ומסביר רש"י: "מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה".

משה מדליק – ולאחר מכן השלהבת עולה מאליה. אפשר לדמות את תהליך הדלקת הנר לתהליך מינוי הכוהנים. כשם שמי שמדליק מבצע את הפעולה הראשונה ולאחר זמן השלהבת עולה מאליה, כך מדריך או מחנך מבצע פעולות ולאחר זמן הוא מאפשר לתהליך להתקיים בלא כל התערבות נוספת. כך משה מדריך את הכוהנים, ובשלב מסוים מצמצם את נוכחותו. אם כן, ייתכן שהתעלומה על חסרון השם 'משה' בפרשה מלמדת אותנו על הריסון שבמנהיגות; דהיינו שהדמות הדומיננטית, הכריזמטית, המנהלת ומובילה, יודעת שיש זמנים שבהם מבזרים סמכויות ומנמיכים פרופיל על מנת להעמיד על הרגלים כוחות חדשים שיוכלו לבנות את מעמדם.

בשבוע הקרוב נקרא את מגילת אסתר; שם בה קיימת תופעה דומה של 'הסתרת שם', דהיינו שמו של הקב"ה נעדר מהמגילה. הקב"ה ברא את עולמנו והעלים את עצמו בתוכו כדי לאפשר מצב שיהיה לכאורה אפשר לחיות בעולם בלי לחוש במציאות ה'. ולכן המילה "עולם" באה מלשון היעלם. מעין מה שאמר ישעיה הנביא, "אָכֵן אַתָּה אֵ-ל מִסְתַּתֵּר" (ישעיה מה, ט) . הקב"ה מבקש להעצים את הבחירה החופשית של האדם ואת ההשפעה שיש למעשיו בעולם, ולכן מטרת הסתרת הפנים היא לחזק את האמון בהשתדלות האדם. כשם שהשם משה נעדר מהפרשה כדי להראות את כוחם של האחרים, כך שמו של הקב"ה נעדר ממגילת אסתר כדי להעצים את כוחו של בשר ודם.

היכולת להנמיך פרופיל כדי להעצים אחרים היא נקודה משמעותית להצלחה קבוצתית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });