פרשת בשלח – על הקשר שבין זיווג לקריעת ים סוף

הרב עובדיה יוסף נשאל מפי בחור שהביע בפניו חשש להתחתן עם אחותה של אשת אחיו מפאת צוואת רבי יהודה חסיד, ששני אחים לא יישאו שתי אחיות, שכן זה עלול להביא לאי-הצלחה בזיווג. הרב עובדיה ציטט בתשובתו אחרונים שדחו את רבי יהודה החסיד. המתנגדים התבססו על עדות המובאת במסכת ברכות: "עיר אחת היתה בארץ ישראל וגופנית שמה, שהיו בה שמונים זוגות אחים כוהנים נשואים לשמונים זוגות אחיות כוהנות" (ברכות מד ע"א). אם כן, כיצד יסביר זאת רבי יהודה החסיד, הייתכן שאחים נשאו אחיות?! לאחר פירוט המקורות פסק הרב עובדיה והתיר לו, ואף הוסיף נימה משלו: "ובפרט בזמן הזה, שקשים השידוכים לבני הישיבות וקשה לזווגן כקריעת ים סוף" (שו"ת יביע אומר חלק ד, אבן העזר סימן י).

כוונת הרב עובדיה הייתה שיש להקל, שכן קשה למצוא שידוך מתאים כמו שקשה לקרוע את ים סוף. עיון בפסוקי המקרא מגלה שהנס הגדול שאירע בים סוף אינו מתואר במילה קריעה. נציג לדוגמה תיאורים מספר: "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים יא, ד); "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם" (יהושע ב, כד); וכן בנאום הסכום של יהושע: "וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' וַיָּשֶׂם מַאֲפֵל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַמִּצְרִים וַיָּבֵא עָלָיו אֶת הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ וַתִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים" (יהושע כד, ז). רק בכתובים אפשר למצוא ניסוח קרוב לכך שהים נקרע: "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קלג, יג).

ואולם הגדרת הנס בשם "קריעת ים סוף" מופיעה לראשונה בספרות חז"ל: "כך המקום הוציא את ישראל ממצרים, קרע להם את הים …" (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו, מסכתא דבחדש פרשה ה) ובמקום אחר: "ר"א אומר: קריעת ים סוף שמע ובא …" (זבחים קטז ע"א). על בסיס התיאור שים סוף נקרע דימו חז"ל את הקושי שבקריעת ים סוף לקשיים שנחשף בן אנוש בחייו, כמו: "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" (פסחים קטז ע"א); קשים זיווגים כקריעת ים סוף (ויקרא רבא פר' צו פרשה ח) – למה התכוונו חז"ל בהשוואה שבין פרנסה ונישואין לקריעת ים סוף?

רבים הבינו כהבנת הרב עובדיה – שהקושי מצוי במציאת הזיווג – ואכן אנו יודעים שבמציאות יש המוצאים בן זוג בתהליך מהיר ויש כאלו שמתייגעים ודרכם ארוכה עד מציאת בן הזוג. ואולם לפי פירוש זה, קשה מדוע חז"ל בחרו דווקא בקריעת ים סוף כתיאור שבאמצעותו אפשר להצביע על הקושי הקיים בנישואין?! אם אנו חפצים להצביע על הקושי שבמציאת הזיווג הרי שהיינו יכולים לנסח ניסוח אחר. בלי להתעלם מהקושי, שרבים נחשפים אליו בעת חיפוש הזיווג, נראה שכוונת המדרש שונה; נראה שהמדרש מקשר בין הנישואין עצמם לקריעת ים סוף, ומצאתי הסבר נאה במאמר של אביגדור שנאן במאמרו "קשה כקריעת ים סוף או: מה למוסד הנישואין ולקריעת ים סוף", שהכוונה היא לחיים שלאחר הנישואין.

גם מי שמצא את זיווגו והתחתן נחשף למציאות קשה ומורכבת. בעבורו יצירת הקשר לאחר החופה היא תהליך מורכב וארוך, הדומה במהותו לקריעת ים סוף. כשם שבקריעת ים סוף שינה הקב"ה את סדרי הטבע והמים שנקוו למקום אחד חזרו לאחוריהם, כך זוג שכורת ברית נישואין מתנתק משורשיו וממקומו הטבעי: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כד). המדרש משכנע אותנו שאף דבר טבעי וברור מאליו כמו נישואין הוא פלא ונס לא פחות מקריעת ים סוף. ההבדל הוא שנס קריעת ים סוף התרחש בעבר לעיני כל העמים, ולעומת זאת פרנסה וחיי נישואין הם אירועים המתרחשים מדי יום ביומו. הדרשן מדגיש שנכון להתפעל מזוג שחיי הנישואין שלו תקינים, וכן יש להתפעל מאדם שפרנסתו מצויה בדיוק כמו שמי שראה בעיניו והתפעל מקריעת ים סוף. כשם שהים ניתק ממקומו בניגוד לטבע, כך כל אחד מבני הזוג ניתק ממשפחתו המקורית ובונה את ביתו בנאמנות אין קץ. כמובן שבצד ההשתדלות יש בכל התהליך הזה סייעתא דשמיא, שכן זה נס ופלא גדול. דברים אלו חייבים להיות בתודעת כל זוג הכורת ברית נישואין; כך יפנים את האתגר וידע להתגבר על המכשולים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });