הלכות יום כיפור תשע"ה

 

"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"

 

ערב יום כיפור

  1.  יש מצווה מיוחדת לאכול בערב יום הכיפורים: "כל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". ויש אומרים שמצווה אף לאכול בליל תשיעי (חמישי בערב).

  2.  סליחות קצרות – אין אומרים "מזמור לתודה" שכן בימים עברו לא היו מקריבים ביום זה קרבן תודה בבית המקדש. אין אומרים תחנון, ואין נופלים אפיים. מי שלא עשה התרת נדרים יעשה זאת בערב יום הכיפורים.

  3.  'עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו'. יש לבקש סליחה מאדם שפגענו בו בדיבור או במעשה. אסור להתנהג בקשיחות למבקש סליחה אלא להאיר פנים ולמחול. כף החיים הדגיש במיוחד את הצורך לבקש סליחה מיוחדת מאביו ואמו. חובה על כל אדם לומר תפילה זכה ולציין שהוא מוחל לכל מי שפגע בו.

  4.  מנהג כפרות – כמה פוסקים שללו מנהג זה. יש שעושים כפרות על תרנגול זכר לאיש ותרנגולת נקבה לאישה, ואומר את נוסח הכפרות, ולאחר מכן שוחטים ונותנים לעני. והמנהג להפריש כסף צדקה ואומרים: "כסף זה יהא חליפתי תמורתי וכפרתי כסף זה ילך לצדקה ואני אכנס ואלך לחיים טובים".

  5.  טבילה – נהגו לטבול במקווה טהרה. רצוי לטבול לאחר חצות היום לפני מנחה. בהלכה מוגדרת טבילה זו כמצווה. אפילו אבל שקם מ"שבעה" בערב יום הכיפורים טובל טבילה זו.

  6.  מנחה מוקדמת – אומרים "וידוי".

  7.  סעודה מפסקת – לאחר מנחה עורכים סעודה מפסקת; אוכלים מאכלים קלים לעיכול. יש נוהגים בסעודה זו לטבול פרוסת לחם בדבש וכן לאכול בשר עוף, אולם אין לאכול מאכלי חלב. מי שסיים סעודה מפסקת זמן רב לפני השקיעה (כגון שנוסע למקום אחר והקדים את אכילתו או אם רוצה לאכול דבר מה אחר הארוחה) יכול להמשיך באכילתו ובלבד שיעשה תנאי מפורש בפיו לפני שמברך ברכת המזון שאינו מקבל על עצמו את התענית.

  8.  נר יום הכיפורים – מדליקים ומברכים: "להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים", "שהחיינו" (קדם מדליקים ואחר כך מברכים). כמו כן על הנשים לזכור שאין לברך פעם נוספת "שהחיינו" בשעת התפילה. יש הנוהגים להדליק נר נשמה. בכל מקרה יש להדליק נר הדולק 48 שעות בכל בית כדי שנוכל להדליק ממנו את נר ההבדלה, כפי שיבואר בהמשך.

  9.  פורסים מפה לבנה על השולחן.

10. מנהג ישראל לברך את הילדים לפני היציאה לבית הכנסת, ולבקש סליחה ומחילה.

11. יש להספיק להתעטף בטלית מבעוד יום בברכה ולהקפיד לומר תפילה זכה, שכן חכמי ספרד ובראשם הרמב"ן ראו את עיקר הווידוי עם חשכה – כניסת יום הכיפורים. עיקר תפילה זו הוא וידוי וסליחה ומחילה. לכן טוב שאדם יסיים את סעודתו מוקדם וילך לבית הכנסת לומר תפילה זו לפני "כל נדרי".

12. רחצה – בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות, ומותר לרחוץ קצת את העיניים כדי להעביר את הלכלוך. כהנים לפני עלייתם לדוכן נוטלים ידיהם עד הפרק. אדם שידיו התלכלכו מרפש או מצואה – מותר לרחוץ את אותו המקום.

13.יש להקפיד ביום זה יותר מכל ימות השנה להימנע משיחה בטלה, מרכילות או מלשון הרע, וקל וחומר בתוך בית הכנסת.

14. כיצד ינהגו החולים שהותר להם לאכול? חולים שהותר להם לאכול כרגיל אינם עושים קידוש ביום כיפור טרם אכילתם. נוטלים ידיים כרגיל (עד הפרק) ואם יש באפשרותם יבצעו על לחם משנה. יזכירו רצה ויעלה ויבוא בברכת המזון. בשבתות השנה מי ששכח לומר רצה ויעלה ויבוא חוזר ומברך, ביום הכיפורים מי ששכח אינו חוזר, שכן אין מצוות סעודה ביום זה.

15. חינוך ילדים – ראשית ראוי לחנך את הילדים הלומדים בבית הספר ובמיוחד את תלמידי הכיתות המתקדמות להתפלל ולשהות בבית הכנסת כל ילד לפי כוחו. יש לדבר על כך בבית ולקבוע את הסדר, וכמובן לשלב ספרי קריאה בענייני היום. ילדים גדולים הצמים חלק מהיום לא יוכלו לעשות זאת אם יהיו בחוץ.

16. צום ותענית לילדים – כל הילדים שמתחת לגיל 9 אינם צמים. אם הם צמאים או רעבים במהלך הערב – אוכלים. מגיל 9 ולמעלה מתענים לפי שעות, פירוש: מאחרים את הארוחה בבוקר. אם רגילים לאכול בשעה מסוימת מאחרים את זמן הארוחה בשעה או יותר. לכן חשוב שלא ירוצו במהלך הערב מחוץ לבית הכנסת ויהיו צמאים ויתבטלו מהצום. זו סיבה נוספת לשהייה בתוך בית הכנסת. מגיל 11 מותר לצום כל היום בתנאי שהילד יכול לעמוד בכך, וכדאי שילד בגיל זה ישתדל לצום עד 12:30 (חצות היום). דגש מיוחד: כל זמן שלא הגיע הבן או הבת לגיל מצוות והוא רעב או צמא במהלך היום – שיאכל וישתה.

17. הבדלה במוצאי יום כיפור – יין, נר, הבדלה. ברכת "מאורי האש" מברכים על נר ששבת (שהיה דלוק במהלך החג). אין ליצור אש כדי להדליק את נר ההבדלה. וטעם הדבר שבמוצאי שבת הדלקת הנר היא זכר ליצירת האש בידי האדם הראשון. לכן במוצאי שבת אנו יוצרים אש – וממנה אנו מדליקים את נר ההבדלה. במוצאי יום הכיפורים הברכה היא על האש שנאסרה, ולכן ההדלקה מאור שדלק כל היום בהיתר. השנה אף על פי שיום כיפור חל בשבת, ובשבתות רגילות מדליקים את הנר באמצעות גפרור, בכל זאת הואיל והוא גם מוצאי יום הכיפורים מברכים את ברכת מאורי האש דווקא על אש שדלקה במהלך יום הכיפורים או שהדלקנו ממנה את הנר. העצה הפשוטה היא לברך 'מאורי האש' על נר נשמה (48 שעות) או (אפשרות טובה פחות) להדליק את נר ההבדלה מאור נר הנשמה.

 

יום הכיפורים שחל להיות בשבת [ש"י עגנון מתוך ימים נוראים]

שמזדמן לשבת קדש אורח הגון כגון ראש חודש הוא נותן לו תפילה אחת (שכן ראש חדש שחל בשבת מתפללים מוסף של ראש חדש ולא של שבת) כשמזדמן לשבת אורח גדול מראש חדש כגון יום טוב הוא נותן לו כל התפילות (שכן כשחל יום טוב להיות בשבת מתפללים כל התפילות של יום טוב ולא של שבת) אבל שום סעודה אינו נותן לו. אמנם כשמזדמן לשבת אורח שהוא גדולמאד שאין גדול ממנו היינו היום הקדוש יום הכיפורים הרי הוא נותן לו כל התפילות וכל הסעודות"

 

השנה יום הכיפורים חל בשבת. השנה יש ביום הכיפורים שתי קדושות: קדושת השבת ועיצומו של יום הכיפורים. ביום זה אנו זוכרים את בריאת העולם – "ויכולו השמים והארץ" – ומזכירים את יציאת מצרים – "וזכרת כי עבד היית במצרים", יום שבו הפכנו לאומה. השבת היא מקור האמונה של עם ישראל בקדוש ברוך הוא. קדושת השבת מתפשטת בקרבנו ומאפשרת לנו התעלות מיוחדת. בשבת אנו מעניקים מזון לנשמה ונותנים מנוח לגוף, ביום הכיפורים הגוף שובת והנשמה מתעלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });