הלחימה מתמשכת, מתישה; החום כבד. ההססנות גוברת בקרב מקבלי ההחלטות ואתם מוצאים עצמכם בשטחי כינוס שואלים זה את זה למה להיות בחוץ כשצריך להמשיך בלא הרף ולהכות בחמאס האכזרי. ואולם נראה שההחלטות הן מורכבות ושלא הכול אנחנו יודעים, ולכן כל שנותר לנו הוא לחזק את עצמנו בשעה הזו. בשבת האחרונה לאחר קריאת התורה אמר כל הציבור: "חזק חזק ונתחזק" הסיבה להכרזה זו הייתה משום שסיימנו לקרוא את ספר במדבר. השבת אנו מתחילים לקרוא בספר דברים, ואכן הברכה הזו הייתה במקומה – כולנו אומרים איש לרעהו "חזק חזק ונתחזק". העורף מחזק את החיילים – והחיילים את העורף; איש לרעהו יאמר חזק.
עם ישראל נפרד מהגלות המדברית והגיע אל ארצו – ארץ ישראל. גם אז, כשנכנסו לארץ, ארבו להם קשיים רבים – וכך גם היום. יישוב הארץ לא הולך לנו בקלות, וייסורים רבים מלווים אותנו. ואולם בימים אלו העלייה לארץ בעיצומה כי הגענו למסקנה שאף כי העולם אינו אוהב אותנו – אין ביתנו אלא ארץ ישראל.
חיילים יקרים, תודה לכם על שאתם נלחמים בעבורנו על הבית; אנחנו, אנשי העורף, מעריכים זאת מאוד מאוד. אנחנו אוהבים אתכם אהבת נפש, אתם בשר מבשרנו, יקרים המסולאים בפז. רפואה שלמה לפצועים ותנחומים למשפחות שאיבדו את היקר מכול.
'ה' ישמור צאתכם ובואכם מעתה ועד עולם'