הלכות פורים תשע"ד

 שבת זכור

  1. המוקד של שבת זכור הוא בקריאת המפטיר: "זכור את אשר עשה לך עמלק", וקריאה זו היא חובה מהתורה. חכמים סמכו את קריאת זכור לקריאת המגילה שיש בה מחיית עמלק. הואיל וקריאה זו מהתורה מדקדקים בקריאתה בטעמים ובדקדוק, והקורא מכוון להוציא את כולם ידי חובת מצוות 'זכירת עמלק'.
  2. בדורות האחרונים פשט המנהג שנשים הולכות לשמוע פרשת זכור.
  3. חייל שלא שמע קריאת פרשת זכור בשבת יכוון לצאת ידי חובה בקריאת התורה של פורים – "ויבוא עמלק". מי שלא שמע גם בפורים יצא ידי חובה כאשר יקראו בסוף השנה את פרשת כי תצא (פרשת עמלק חותמת את פרשת כי תצא).

 

זכר למחצית השקל

  1. מנהג ישראל לתת כסף "זכר למחצית השקל". למנהג אשכנז נותנים מחצית מן המטבע הנהוג באותו המקום ובאותו הזמן, דהיינו שלוש מחציות של חצי שקל. למנהג ספרד מדובר בערך של 10 ג' כסף (23 ₪ לערך).
  2. המנהג הוא לתת בעבור כל אדם מעל גיל מצוות, ויש הנוהגים לתת בעבור כל נפשות הבית.

 

קריאת מגילה

  1. יש לשמוע את קריאת המגילה מתחילתה ועד סופה. שונה קריאת מגילה מקריאת התורה בשבת, שכן בקריאת מגילה מי שהחסיר אפילו מילה אחת לא יצא ידי חובה. מי שלא שמע מילה או משפט שיקרא לעצמו אפילו בלא טעמים, ואפילו מתוך חומש, וימשיך להשתלב בקריאתו של בעל הקורא. חשוב לשמור על השקט בעת הקריאה על מנת שיישמע קולו של בעל הקורא.
  2. נשים חייבות בקריאת מגילה. רצוי שיקרא לפניהן מי שלא יצא ידי חובה עדיין בקריאת מגילה, ויברך בעבורן את ברכות המגילה.

 

יום ראשון י"ד אדר

עיקר מצוות הפורים חל ביום: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודת פורים. חשוב שגברים ונשים יבואו לבית הכנסת לשמיעת מגילה, ומי שלא הספיק לשמוע בבית הכנסת יכול להשלים במהלך כל היום עד לשקיעה.

  1. קריאת מגילה – מברכים שלוש ברכות לפני קריאת מגילה. מכוון בברכת שהחיינו להוציא ידי חובה את שאר המצוות הנוהגות ביום.
  2. משלוח מנות – לפחות שתי מנות לאדם אחד. שני מיני אוכלים (הראויים למאכל מידי) או אוכל ומשקה. זוג נשוי ישלח לפחות שני משלוחי מנות לשני אנשים. מובן שיש לוודא שכל בני המשפחה ישלחו אף הם משלוחי מנות.
  3. מתנות לאביונים"מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים ויתומים" (רמב"ם הל' מגילה פרק ב). יש לתת בפורים שתי מתנות לשני עניים. עדיף לתת את המתנות דווקא בפורים, אבל אפשר גם לתת לפני פורים על מנת שיחלקו אותם בפורים עצמו. נדרש מאתנו לתרום בעבור מטרה זו כל אחד לפי כוחו, ביחס מתאים למספר האנשים במשפחה שהוא נותן בעבורם.
  4. דגשים לחיילים: משלוח מנות – חייל יביא ממטעמיו שהביא מהבית לחברו. חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית יכולים להחליף זה עם זה את המנות הקרביות, וכך יצאו ידי חובת משלוח מנות. מתנות לאביונים – שתי מתנות לשני עניים. הנמצא במקום רחוק ואין ביכולתו לתת מתנות לאביונים, ימנה את בני משפחתו להיות שלוחיו למתן מתנות לאביונים. מינימום למתנות לאביונים 20 ₪
  5. סעודת פורים – מצוותה דווקא ביום. יש להתפלל מנחה ורק לאחר מכן לערוך את הסעודה הגדולה.
  6. הנוסע לירושלים לפורים יתייעץ כיצד עליו לנהוג ביחס למצוות הפורים.

פרוז בן יומו – היכן יקרא את המגילה השנה?

כל האמור כאן בנוגע לקריאת מגילה, כוחו יפה גם לשאר מצוות היום, דהיינו החייב בקריאת מגילה חייב אף בשאר מצוות, וכן להפך. כל האמור לקמן מבוסס על סוגיית 'פרוז בן יומו' ו'מוקף בן יומו' (מגילה יט ע"א), ופירושו שהחיוב נקבע על פי נוכחות האדם ביום הקריאה ולאו דווקא לפי מקום מגוריו. נדגים מחיי תלמידות בית המדרש:

א. ירושלמית שהגיעה לשבת זכור למדרשה, או שהגיעה במוצאי שבת לקריאת מגילה, ודעתה להישאר למסיבה בלילה ולחזור לביתה ביום ראשון בבוקר – חייבת כדין פרוזים וקוראת את המגילה בלילה וביום ב-י"ד, וכן חייבת בשאר מצוות היום. בנוגע לקריאה בירושלים עיינו בסעיף ד.

ב. אם היה בדעתה לחזור במוצ"ש אלא מפאת המסיבה נרדמה וחזרה רק ביום ראשון, אינה חייבת מעיקר הדין בקריאת המגילה ביום ראשון בבוקר אולם רצוי להחמיר ולשמוע מגילה ב-י"ד, ותקרא מגילה ב-ט"ו.

ג. ירושלמית שבאה למגדל עז ב-י"ד בבוקר אינה קוראת ב-י"ד. אם הייתה דעתה לחזור לירושלים ב-ט"ו בבוקר, לחלק גדול מהשיטות פטורה לגמרי, אולם למעשה תקרא ב-ט"ו. יש להימנע ממציאויות כאלו.

ד. ירושלמית שהגיעה במוצ"ש למדרשה, או שהייתה בה בשבת והחליטה להישאר בפורים במגדל עז; אם היה בדעתה להגיע לירושלים ב-י"ד אחר הצהריים או בערב, ואכן הגיעה לירושלים – מחלוקת, אולם למעשה חייבת בקריאה גם בירושלים.

ה. מי שאינה מתגוררת בירושלים וחוגגת פורים ב-י"ד במגדל עז, ומעוניינת להשתתף במסיבות לילה בירושלים, לפניה כמה אפשרויות: 1. לנסוע בזהירות מירושלים לפני עלות השחר ולא להתחייב פעם נוספת. 2. להישאר בירושלים ולשמוע מגילה.

ו. אם הגיעה לירושלים במהלך יום שני – פטורה מקריאת מגילה.

ז. כל החוגגת פורים פעם נוספת בירושלים, שתימנע מלהוציא ידי חובה בקריאתה ירושלמיות. כמו כן שתשמע מגילה בציבור, ולא תיכנס לספק ברכות.

ח. חיילת ירושלמית או בת שירות לאומי שיצאה לשבת זכור לירושלים ואמורה לחזור לבסיס (שמחוץ לירושלים) ביום ראשון בבוקר, תשתדל להתארח אצל חברה מחוץ לירושלים כדי להתחייב בחיוב פרוזים, ותקרא ב-י"ד וכך לא תיכנס למחלוקות ולבעיות.

פורים במוצאי שבת (רקע)

בספרות ההלכתית מובא שכאשר פורים חל במוצאי שבת, נהגו להביא את המגילה בערב שבת לבית הכנסת, ובצאת השבת היו מתפללים ערבית ואומרים ברכת מאורי האש ולאחריה היו קוראים את המגילה. לאחר סיום הקריאה היו עושים הבדלה (מלבד בורא מאורי האש), והיו קהילות שהיו מבדילות את ההבדלה כולה לפני קריאת המגילה. קשה ליישם דגם זה בימינו ולכן נציע שני מסלולים (שתי אפשרויות) לסדר במוצאי השבת הנוכחית:

א.      תפילת ערבית תתקיים מיד עם צאת שבת, המתפללים יחזרו לביתם, יעשו הבדלה ושוב יחזרו לקריאת מגילה.

ב.      הואיל ואסור להכין בשבת לצורך מוצאי שבת, המניין המרכזי יאוחר כדי שתהיה אפשרות להתכונן עם צאת השבת ולהביא את המגילה, להתחפש ולעשות את כל הנדרש – ומקדימים את ההבדלה לתפילת ערבית.

  1. מיד עם צאת השבת נשארים בבית ועושים הבדלה רגילה לכל אנשי הבית. מי שעושה את ההבדלה ומדליק את הנר שיאמר לפני כן: 'ברוך המבדיל בין קדש לחול'.
  2. לאחר ההבדלה מתארגנים להליכה לבית הכנסת. הבאת מגילות, תחפושות וכו'.

 

הבסיס לדחיית תפילת ערבית ואף להקדמת ההבדלה הוא למנוע חילול שבת והכנה מקודש לחול מצד אחד, ולהימנע מלשכוח לעשות את ההבדלה לאחר קריאת מגילה מצד אחר. מבחינה הלכתית מותר להבדיל לפני תפילת ערבית. גם לאחר שעורכים הבדלה על הכוס לפני תפילת ערבית מזכירים בתפילה אחר כך 'אתה חוננתנו'. חז"ל תיקנו הבדלה בתפילה (אתה חוננתנו) והבדלה על הכוס, ואין הסדר ביניהן מעכב.

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });