לצערנו אנו מצויים בתקופה קשה בעיצומו של החורף. מחד גיסא לפני יותר מחודשיים ירדה כמות משקעים גדולה מאוד וסערה בלתי-שגרתית פקדה את הארץ. ואולם כבר יותר מ-60 יום שיש עצירת גשמים. קיימת סכנה גדולה וחמורה ליבול החקלאי ולמשק המים. בדרך כלל היה עם ישראל מתענה בעת עצירת גשמים בתחילת החורף בהדרגה. בתחילה היו מתענים תלמידי חכמים, ולאחר מכן כלל ישראל. וכפי שכתב הרמב"ם בהל' תעניות פרק ג':
הרי שלא ירדו להם גשמים כל עיקר מתחלת ימות הגשמים, אם הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים מתחילין תלמידי חכמים בלבד להתענות שני וחמישי ושני, וכל התלמידים ראויין לכך… עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הצבור שני וחמישי ושני …
ואולם השנה המציאות שונה. החלו הגשמים בחורף, אך הפסקתם מסכנת את התבואה שבשדות. גם בעידן של התפלת המים חשיבות הגשם לטבע גדולה, וכן הקשר שלנו עם הקב"ה משתקף בירידת הגשמים. לכן אל לנו להרפות, ואנו נדרשים להתפלל על הגשמים. יש תעניות שמועדן מאוחר יותר בשלב גידול התבואה והתפתחותה. וכפי שכותב הרמב"ם הל' תעניות (ב, טז): "תבואה שצמחה ונמנע המטר והתחילו צמחין ליבש הרי אלו מתענין וזועקין עד שירדו גשמים או עד שיבשו הצמחים".
יש מקומות כמו בגולן שהמאגרים יבשים וקיימת סכנה אמתית ליבול. אחת האפשרויות היא לומר את תפילת הגשם לפני תפילת מוסף. כמו כן תמיד יש לזכור שתשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה.