הלכות יום כיפור תשע"ד

"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"

 

השנה יום כיפור קיצי תרתי משמע: מזג האוויר חם יש להימנע מלהיות בחוץ, ובמיוחד נשים בהיריון ומניקות צריכות לשהות במקום ממוזג בבית. כמו כן השנה שעון קיץ, ולכן היום ארוך וקשה יותר במהלך היום.

 

ערב יום כיפור

  1.  קיימת מצווה מיוחדת לאכול בערב יום הכיפורים: "כל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". ויש אומרים שמצווה אף לאכול בליל תשיעי (חמישי בערב).

  2.  סליחות קצרות, אין אומרים 'מזמור לתודה' שכן בימים עברו לא היו מקריבים קרבן תודה בבית המקדש. לא אומרים תחנון, ולא נופלים אפיים. מי שלא עשה התרת נדרים יעשה זאת בערב יום הכיפורים.

  3.  'עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו'. יש לבקש סליחה מאדם שפגענו בו בדיבור או במעשה. אסור להתנהג בקשיחות למי שמבקש סליחה אלא להאיר פנים ולמחול. 'כף החיים' הדגיש במיוחד את הצורך לבקש סליחה מיוחדת מאביו ואמו. חובה על כל אדם לומר תפילה זכה ולציין שהוא מוחל לכל מי שפגע בו.

  4.  מנהג כפרות – פוסקים שונים שללו מנהג זה. יש מי שעושה כפרות על תרנגול זכר לאיש ועל תרנגולת נקבה לאישה, ואומר את נוסח הכפרות, ולאחר מכן שוחטים ונותנים לעני. והמנהג בקהילתנו להפריש כסף צדקה ואומרים: "כסף זה יהא חליפתי תמורתי וכפרתי כסף זה ילך לצדקה ואני אכנס ואלך לחיים טובים".

  5.  בית קברות – מנהג ללכת לבית הקברות. אומרים כמה פרקי תהילים ולא תחנונים, שהרי אין אומרים תחנון.

  6.  טבילה – נהגו לטבול במקווה טהרה. רצוי לטבול לאחר חצות היום לפני מנחה. בהלכה מוגדרת טבילה זו כמצווה. אפילו אבל שקם משבעה בערב יום הכיפורים טובל טבילה זו.

  7.  מנחה מוקדמת, אומרים 'וידוי'.

  8.  סעודה מפסקת – לאחר מנחה עורכים סעודה מפסקת ואוכלים מאכלים קלים לעיכול. יש נוהגים בסעודה זו לטבול פרוסת לחם בדבש וכן לאכול בשר עוף, אולם אין לאכול מאכלי חלב. מי שסיים סעודה מפסקת זמן רב לפני השקיעה (כגון: שנוסע למקום אחר והקדים את אכילתו או אם רוצה לאכול דבר מה אחר הארוחה) יכול להמשיך באכילתו ובלבד שיעשה תנאי מפורש בפיו לפני שמברך ברכת המזון שאינו מקבל עליו את התענית.

  9.  נר יום הכיפורים – מדליקים ומברכים: "להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים" ו"שהחיינו" (קודם מדליקים ואחר כך מברכים). כמו כן על הנשים לזכור שאין לברך פעם נוספת "שהחיינו" בשעת התפילה. יש הנוהגים להדליק נר נשמה. בכל מקרה יש להדליק נר הדולק 48 שעות בכל בית כדי שנוכל להדליק ממנו את נר ההבדלה, כפי שיבואר בהמשך.

10.פורסים מפה לבנה על השולחן.

11. מנהג ישראל לברך את הילדים לפני היציאה לבית הכנסת. ולבקש סליחה ומחילה.

12. יש להספיק להתעטף בטלית מבעוד יום בברכה, להקפיד לומר תפילה זכה שכן, חכמי ספרד ובראשם הרמב"ן ראו את עיקר הווידוי עם חשכה – כניסת יום הכיפורים. עיקרה של תפילה זו וידוי וסליחה ומחילה. לכן טוב שאדם יסיים את סעודתו מוקדם וילך לבית הכנסת לומר תפילה זו לפני "כל נדרי".

13. רחצה – בבוקר נוטל ידיים עד קשרי אצבעותיו, ומותר לרחוץ קצת את עיניו כדי להעביר את הלכלוך. כוהנים לפני עלייתם לדוכן נוטלים ידיהם עד הפרק. אדם שידיו התלכלכו מרפש או צואה מותר לרחוץ את אותו המקום.

14.יש להקפיד ביום זה יותר מכל ימות השנה להימנע משיחה בטלה, מרכילות או מלשון הרע וקל וחומר בתוך בית הכנסת, שלא יהיה כטובל ושרץ בידו.

15. כיצד ינהגו החולים שהותר להם לאכול? חולים שהותר להם לאכול כרגיל אינם עושים קידוש ביום הכיפור טרם אכילתם. נוטלים ידיים כרגיל (עד הפרק) ואם יש באפשרותם יבצעו על לחם משנה. יזכירו רצה ויעלה ויבוא בברכת המזון. בשבתות השנה מי ששכח לומר רצה ויעלה ויבוא חוזר ומברך, ביום הכיפורים מי ששכח אינו חוזר שכן אין מצוות סעודה ביום זה.

16. חינוך ילדים – ראשית ראוי לחנך את הילדים הלומדים בבית הספר ובמיוחד אלו בכיתות המתקדמות להתפלל ולשהות בבית הכנסת כל ילד לפי כוחו . יש לדבר על כך בבית ולקבוע את הסדר וכמובן לשלב ספרי קריאה בענייני היום. ילדים גדולים שצמים חלק מהיום לא יוכלו לעשות זאת אם יהיו בחוץ.

17. צום ותענית לילדים – כל הילדים שמתחת לגיל 9 אינם צמים. אם הם צמאים או רעבים במהלך הערב – אוכלים. מגיל 9 ולמעלה מתענים לפי שעות, פירוש: מאחרים את הארוחה בבוקר. אם רגילים לאכול בשעה מסוימת מאחרים את זמן הארוחה בשעה או יותר. לכן חשוב שלא ירוצו במהלך הערב מחוץ לבית הכנסת ויהיו צמאים ויתבטלו מהצום, וזו סיבה נוספת לשהייה בתוך בית הכנסת. מגיל 11 מותר לצום בתנאי שיכול לעמוד בכך וכדאי שילד בגיל זה ישתדל לצום עד 12:30 (חצות היום). הכי חשוב: כל זמן שלא הגיע הבן או הבת לגיל מצוות והוא רעב או צמא במהלך היום – שיאכל או ישתה.

18.הבדלה במוצאי יום כיפור – יין, נר, הבדלה. ברכת "מאורי האש" מברכים על נר ששבת. אין ליצור אש כדי להדליק את נר ההבדלה. נר הבדלה מודלק באמצעות נר שהודלק מערב החג (שבת). וטעם הדבר שבמוצאי שבת הדלקת הנר היא זכר ליצירת האש בידי האדם הראשון. לכן במוצאי שבת אנו יוצרים אש וממנה אנו מדליקים את נר ההבדלה. במוצאי יום הכיפורים הברכה היא על האש שנאסרה, ולכן ההדלקה מאור שדלק כל היום בהיתר. השנה אף על פי שיום כיפור חל בשבת, ובשבתות רגילות מדליקים את הנר בגפרור, מקפידים לברך את ברכת מאורי האש דווקא על אש שדלקה במהלך יום הכיפורים או שהדלקנו ממנה את הנר. העצה הפשוטה היא להדליק מנר נשמה (48 שעות) את נר ההבדלה, ולהבדיל.  

 

יום הכיפורים שחל להיות בשבת [ש"י עגנון מתוך ימים נוראים]

שמזדמן לשבת קדש אורח הגון כגון ראש חודש הוא נותן לו תפילה אחת (שכן ראש חדש שחל בשבת מתפללים מוסף של ראש חדש ולא של שבת) כשמזדמן לשבת אורח גדול מראש חדש כגון יום טוב הוא נותן לו כל התפילות (שכן כשחל יום טוב להיות בשבת מתפללים כל התפילות של יום טוב ולא של שבת) אבל שום סעודה אינו נותן לו. אמנם כשמזדמן לשבת אורח שהוא גדול מאד שאין גדול ממנו היינו היום הקדוש יום הכיפורים הרי הוא נותן לו כל התפילות וכל הסעודות"

 

השנה יום הכיפורים חל בשבת. השנה, יום הכיפורים יש בו שתי קדושות. קדושת השבת ועיצומו של יום הכיפורים. ביום זה אנו זוכרים את בריאת העולם – "ויכולו השמים והארץ" ,ביום זה אנו מזכירים את יציאת מצרים – "וזכרת כי עבד היית במצרים", יום שבו הפכנו לאומה. השבת היא מקור האמונה של עם ישראל בקב"ה. קדושת השבת מתפשטת בקרבנו ומאפשרת לנו התעלות מיוחדת. בשבת אנו מעניקים מזון לנשמה ונותנים מנוח לגוף, ביום הכיפורים הגוף שובת והנשמה מתעלה.

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });