פרשת פנחס – המפקד הלאומי של עם ישראל

 לאחר המגפה שפקדה את עם ישראל, הצטווה משה לערוך מפקד לאומה. מהי מטרת המפקד? וכי לא היה אפשר להמתין ולמנות את העם לאחר שינחלו את הארץ ויקימו שם את בתיהם? רש"י נדרש לשאלה:

משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן והוא מונה אותן לידע מניין הנותרות דבר אחר כשיצאו ממצרים ונמסרו למשה נמסרו לו במנין עכשיו שקרב למות ולהחזיר צאנו מחזירן במניין.

רש"י מתבסס בפרושו על סמיכות הכתובים: "וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כו, א-ב). כלומר לאחר המגפה היה צורך לבדוק כמה אנשים נותרו בחיים. אולם נוכל להציע אפשרות אחרת למטרת המפקד, שכן בסמיכות לציווי על המפקד חוזר הקדוש ברוך הוא ומצווה:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ. אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ. עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט (כו, נב-נו).

ייתכן שהצורך במפקד נוסף הוא כדי לחלק את הארץ בהתאם לגודל השבטים. הסבר זה נתמך מהשוני הקיים בין שני המפקדים. בעוד המפקד הראשון (המתואר בפרשת במדבר) התמקד במניין האנשים, הרי שהמפקד השני (בפרשתנו) התמקד במשפחה.

רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי לְפַלּוּא מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי. לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי לְכַרְמִי מִשְׁפַּחַת הַכַּרְמִי. אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הָראוּבֵנִי וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים.

הארץ מתחלקת לשבטים, למשפחות ולא ליחידים – זהות היחיד אינה רלוונטית. מצוות כיבוש הארץ וחלוקתה היא מצווה ציבורית. כל השבטים שותפים לכיבוש הארץ, ולאחר ירושת הארץ מתחיל תהליך שבו כל שבט יושב בנחלתו לפי מספרו וגודלו.

אם כן, אין מגמת המפקד להגיע למספר בני ישראל אלא להגדיר את גודל השבטים. מדובר במפקד לאומי שתפקידו לקדם את ירושת הארץ וחלוקתה.

אומה המורכבת משבטים שונים זקוקה למנהיג בעל אישיות מורכבת, המסוגל להבחין בשוני ובהבדל האופי הקיים בין השבטים. לאור זאת, בהמשכה של הפרשה מבקש משה מחליף ראוי שתכונותיו יהיו מתאימות להנהגת העם: "יִפְקֹד ה' אֱלקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה".

משה דורש מנהיג, שיהיה מעורב בין הבריות, שיהיה קשוב לצרכים הלאומים – 'אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם'. אולם מה כוונתו של משה בבקשתו – 'יפקוד ה' אלוקי הרוחות'? מסביר רש"י: "למה נאמר, אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו".

משה פונה לקדוש ברוך הוא, יוצר האדם, שיבחר מנהיג שיש ביכולתו להתעלות ולהכיר בשוני הקיים בין קבוצות שונות בעם ולנווט את הספינה באופן מחושב. הארץ התחלקה לשבטים שונים והאחיזה בארץ תלויה בקשר ההדדי ובאחדות שתהיה בין השבטים. מציאות זו תתממש באמצעות מנהיגות ראויה ומורכבת.

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });