פרשת וישב – אין מקרה

ישנם כמה קשרים בין פרשת וישב לחנוכה אולם ברצוני לעמוד על קשר אחד שנראה מרכזי. אחת הנקודות המשמעותיות של חנוכה היא להודות על הנסים שעשה עמנו הקדוש ברוך הוא. אנו מסרבים לראות בניצחוננו כמקרה וקל וחומר בנס פח השמן. גם בפרשתנו יש פסקה קטנה המתארת את מפגש של איש אנונימי עם יוסף ויש לפסקה זו מקום מובהק בתפיסת החיים שלנו.

לאחר הדרמה שחוללו החלומות בבית משפחת יעקב, בתזמון מורכב ובעייתי החליט יעקב לשלוח את יוסף למצוא את אחיו הרועים אי-שם עם הצאן. רגע לפני המפגש עם האחים מתואר בתורה מפגש אחר בין יוסף לאיש אנונימי. יוסף שואל על מקומם של אחיו, והאיש מראה לו את הדרך. המהר"ל – בספרו גור אריה על התורה – התקשה בתכלית התיאור בנוגע לחיפושיו של יוסף את אחיו: 'למה צריך כל הסיפור שמצאו איש, ושאל אותו איפה הם רועים ואמר לו בדותן הם והלך אליהם? מאי נפקא מינה אם מתחילה הלך אליהם בלי לטעות או על ידי טעות?' לדבריו, סיפור זה נראה מיותר ואפשר לשמור על רצף הפסוקים המתאר את יעקב השולח את יוסף למשימה לבין הרגע שבו נפגשים האחים עם יוסף.

נתבונן בפסוקים עצמם: "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן". בפסוקים מתואר מפגש בין יוסף לאיש אנונימי, ואולם הפרטים חסויים. מי האיש שיוסף פוגש ומדוע נותרה זהותו אנונימית? מתוך הפסוקים משתמע שהמפגש יזום – 'וימצאהו איש', כלומר האיש חיפש את יוסף ולא מצאו באקראי. אולם מניין ידע האיש על זהותם של יוסף ואחיו? יוסף ואחיו הולכים צפונה לכיוון שכם ואילו מקום מושבם של האחים הוא בדרום, ליד חברון, ומדוע שיכירו אותם?!

שמא מעשה שכם פרסם את יעקב ומשפחתו וזיכרונם לא מש מתושבי הסביבה? בכל אופן, נוכל להסביר את סיפורו של יוסף והאיש באחת משתי דרכים. האחת, שמדובר בתרגיל מתוחכם של האחים. האחים יודעים שיוסף יחפש אותם ויהיה מוכן להרחיק לכת משום שהוא מעוניין לספר דיבתם הרעה לאביו. האחים עולים צפונה הרחק מבית אבא למקום שאפשר לטשטש את העקבות. כדי לוודא שיוסף יגיע לאותו מקום שלחו איש מטעמם שיכוון את יוסף להגיע למקומם מבלי שיחשוד. ואכן, האיש ביצע את שליחותו נאמנה והדריך את יוסף להגיע למקומם של אחיו. אם מדובר בתרגיל מתוחכם של האחים – מה ראתה התורה לספר לנו זאת? שהרי עיקר הסיפור הוא על המפגש עצמו בין יוסף לאחיו.

ואולם אפשר להציע כיוון אחר: לא בתכנון אנושי מדובר אלא במהלך א-לוקי צרוף. חז"ל סבורים שהאיש הוא המלאך גבריאל. יוסף חייב לפגוש ולמצוא את האחים; אל לו להתייאש ולחזור אל אביו בידיים ריקות. יוסף הולך לשכם כדי שתיסלל דרכו מצרימה. וכך מסביר הרמב"ן:

יאמר כי הוא תועה מן הדרך ולא היה יודע אנה ילך, ונכנס בשדה כי במקום המרעה היה מבקש אותם. ויאריך הכתוב בזה, להגיד כי סיבות רבות באו אליו שהיה ראוי לחזור לו, אבל הכל סבל לכבוד אביו. ולהודיענו עוד, כי הגזרה אמת והחריצות שקר, כי זמן לו הקב"ה מורה דרך שלא מדעתו להביאו בידם.

ולזה התכוונו רבותינו (ב"ר פד יד) באומרם כי האישים האלה הם מלאכים, 'שלא על חנם היה כל הסיפור הזה, להודיענו כי עצת ה' היא תקום'. מצד אחד סיפור זה משבח את מעשיו של יוסף שמנסה בכל כוחו לעמוד במשימה שהטיל עליו אביו. הוא מתאמץ למצוא אנשים שראו או ששמעו על האחים כדי להשיג את עקבותיהם. ואולם מצד אחר יש לפנינו תכנית א-לוקית מכוונת המתוארת בלשון בני אדם ומתרחשת כביכול באקראי – והעיניים הצופות לא יכולות להבחין ביד המכוונת. המשתתפים בביצועה של התכנית הא-לוקית אינם מודעים לתכנית המקיפה, אך יד הבורא היא היוזמת ומוצאת את הדרכים להגיע אל המטרה.

כל אירוע שיארע לו לאדם – אינו מקרי, מאחורי כל הקורות עומד הבורא והוא שמזמן את ההתרחשויות. קיימת אפוא השגחה פרטית, צמודה ואינטנסיבית, ואין האדם פועל על פי רצונו ומאוויי לבו בלבד.

כעבור שנים רבות, לאחר שיוסף כבר שימש שליט עליון על ארץ מצרים ונפגש מחדש עם האחים, הוא מבטא את מחשבותיו: "וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלקִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם". סביר להניח שכל אחד מאתנו נקלע לסיטואציה מסוימת שלא האמין שיגיע אליה. ואולם בו בזמן שמהרהר על מה שעבר בחייו הוא נזכר בתהליך שהביאו למציאות זו. ייתכן שבאחת הצמתים בחיים פגש איש או תוזמן למקום מסוים ששינה את חייו. עיני האדם הגשמיות אינן רואות את הכוח הא-לקי המכוון את כל מעשיו של האדם, ולפיכך נדמה לו שהוא פועל עצמאית, כמחליט וכמבצע.

אך חכמי ישראל לימדונו על היקפה של המעורבות הא-לקית בכל מעשי האדם ועל עצמתה של ההשגחה הפרטית. התורה מפרטת בעבורנו את המפגש שבין יוסף לאיש ללמדנו שכל אחד מאתנו פוגש אנשים המשנים את חייו ומביאים אותו למקומות שלא היו מתוכננים מראש, ויש בכך יד א-לוקית המלווה את בחירתו של האדם. אמנם בחנוכה אנו מעצימים נסים מובהקים אולם עלינו לדעת שהנסים הם חלק בלתי-נפרד מכל יום בחיינו הסוערים.

 

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });