פרשת חיי שרה מציגה באריכות את מעשיו של עבד אברהם. על אריכות הסיפור תמהו רבים מן המפרשים – התורה בדרך כלל מקצרת בתיאוריה ואינה מפרטת את כל פרטי הספור. זאת ועוד, אפילו המצוות – שמדריכות את חיינו – מנוסחות בתורה בקצרה, ויש צורך בתורה שבעל פה שתרחיב ותחשוף את פרטי המצווה. מדוע התורה מתארת באריכות את מעשיו של עבד אברהם?
במדרש מוסבר: 'יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים.' רבים פירשו את המדרש בצורך של התורה להראות את מסירותו של עבד אברהם לשליחות. נוכל לשים לב למהלך השיחה של אליעזר עם משפחת רבקה ולהתרשם מחכמתו הרבה להשיג את מטרת השליחות ולהביא את רבקה ליצחק. עיון בפרשה מצביע על נקודה נוספת: אחת ויחידה היא פרשתנו המתארת פועלו של איש אחד על פני פסוקים רבים (62 פסוקים) ואף על פי כן לרוב שמו של האיש אינו מופיע, אלא הכתוב מכנה אותו עבד: 'ויאמר אליו העבד' ומדרש: 'העבד זה אליעזר' (מדרש רבה נט ט).
ואכן רגילים אנו לומר כי העבד המסתורי המופיע בפרשה הוא אותו אליעזר שהכרנו בפרשות הקודמות, שכן כתוב: 'ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר'. מדוע התורה אינה מזכירה את שמו במפורש? מתחילת מסעו משאת נפשו של העבד היא לעשות את דברו של אברהם. התורה ביקשה לרמוז על מסירותו של העבד לאדוניו, ששיאה מגיע עם הגיעו לבית לבן. כאשר אליעזר נדרש להציג את עצמו לפני המשפחה הוא אומר: 'עבד אברהם אנוכי'. הוא אינו מציג את עצמו בשמו הפרטי, אליעזר, אלא מזדהה כעבדו של אברהם. המדרש סומך את הכלל: 'יפה שיחתן של עבדי אבות מגופי תורה' דווקא מהפסוק 'עבד אברהם אנוכי'. נראה, שהמדרש בחר לתאר את יופי השיחה דווקא מפסוק זה כדי ללמדנו על מסירות נפש בשליחות.
מסירות נפש גדולה מושקעת בשליחות, שכן השליח מתעלם מזהותו האישית לטובת השולח. אליעזר כפוף לאברהם, שאפילו אינו מזכיר את שמו האישי. במקרה שלנו מסירות הנפש אינה מובנת מאליה – בשלב מסוים לאליעזר יש אינטרס אחר. מוצאו של אליעזר עבד אברהם מדמשק, ונח קילל את כנען להיות עבד: 'וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו: וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ' (בראשית ט, כה-כז).
אליעזר היה עבדו הנאמן של אברהם אף התלווה לאברהם ויצחק בלכתם לעקדה, שכן שני נערים שהתלוו לאברהם לפי המדרש הם ישמעאל ואליעזר. הקשרים המיוחדים שהיו בין אליעזר לאברהם גרמו לאליעזר לרצות להתחתן במשפחת אברהם: 'אמר ישמעאל לאליעזר: עכשיו אברהם הקריב את יצחק בנו מוקדה על המזבח, ואני בכורו יורש אברהם. אמר לו אליעזר: כבר גרשך כאשה שהיא מגורשת מבעלה ושלחך למדבר, אבל אני עבדו משרת אותו ביום ובלילה, ואני הוא היורש את אברהם…'. רש"י מוסיף שלאליעזר הייתה בת: 'אֻלי לא תלך האשה – אֵלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, אמר לו אברהם: בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך' (בראשית כד לט).
לאחר שאברהם הסביר לעבדו באריכות שכאן בונים משהו אחר, משפחה במשמעות אחרת שיש לה ייעודים גדולים, יש צורך ללכת לבית אבא, שכן משפחה זו היא הגרעין של אומה ייחודית ונבחרת שמקומה בארץ שנשבע ה' לתת לאברהם: "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת". אליעזר מפנים את השיעור של אברהם אבינו ויוצא למשימה מיד. הוא זונח את רצונותיו האישיים, כל כולו קודש למשימה והוא אף מתפלל להצלחתה. בשליחות זו הוא מסתיר את שמו ואת ייחוסו ונקרא עבד אברהם.