הספר הרביעי פותח בדבר ה' אל משה תוך ציון המקום: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני".
ולמה במדבר סיני? מכאן שנו רבותינו (תנחומא במדבר פרשה ו'): "בשלושה דברים ניתנה תורה באש ומים ובמדבר … ולמה ניתנה בשלושה דברים הללו לומר לך, מה דברים הללו חינם לכל באי עולם אף התורה חינם לכל באי עולם שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב".
המדרש מבקש להדגיש את הנגישות של כל אחד מישראל לקבל תורה. כשם שכל אחד יכול ליהנות מהטבע הכולל את האש והמים, כך כל אחד יכול ללמוד תורה. ואולם ייתכן שהמדרש מעוניין להפגיש אותנו עם שלושה סוגים של אנשים הלומדים תורה. יש הלומד תורה ומרגיש שנמצא במדבר מתקשה בלימודו, צמא וזקוק לסיוע, יש מי שהתורה זורמת בתוכו כמים – לימוד התורה ותכניה נקלטים בלא כל קושי, אך עדיין אינו חש בחוויה רוחנית מיוחדת בשעה שעוסק בתורה. ויש מי שהתורה גם מחממת אותו כאש וגם בוערת בקרבו כשלהבת תמידית. בשעה שהוא לומד תורה הוא מרגיש שהוא ממלא את חייו בתוכן משמעותי המעורר אותו לעבודת ה'. המדרש תובע מכל אחת מהדמויות לנסות וללמוד. התורה נקנית בייסורים ובמאמצים נפשיים, אך לבסוף היא ממלאת את הנפש.
דברים דומים ניתן למצוא בדבריו של ה'שפת אמת': "…אש הוא התלהבות האדם לעלות ולהתדבק בו יתברך, והוא בחינת 'נר מצוה'. כי (ב)נר שלהבת עולה. וכן על ידי המצות מתדבק ומתחבר בשורשו למעלה. ומים הוא הארת קדושה הבאה מלמעלה והוא בחינת 'תורה אור', כי האור מגיע מלמעלה למטה"(תרנ"ח "במדרש").
האש מסמלת את ההתלהבות ואת שאיפותיו של האדם לפרוץ למעלה, ואילו המים מסמלים את השפע, שמקורו בשמים, היורד לעולם שלנו. בהשוואת התורה לאש ולמים רוצים חז"ל ללמד אותנו שהקשר בין האדם לבוראו דרך התורה והמצוות הוא קשר הדדי: כאשר האדם שואף להתקדם הקב"ה משפיע עליו. קשה עד מאד ללמוד תורה ולהשקיע מרץ וזמן בלימודה, אך מובטח לנו שגם החש שהוא במדבר ואינו מרגיש את ניחוחה של התורה ימצא בה לבסוף טעם טוב. הקב"ה מסייע לנו ותומך בנו בעת הלימוד וכך כותב השפת אמת במקום אחר: "פנים בפנים דיבר ה' עמכם כו' במדרש: הרב נותן והתלמיד מקבל … פירוש: כי הקדוש ברוך הוא נותן התורה ונותן גם כן כח בישראל לקבל התורה כי הכל ממנו הוא. והכנת בני ישראל אל התורה הוא חסד בפני עצמו שזכו בני ישראל להיות מכוון פנים בפנים לקבל הדברות. וזהו היה על ידי משה רבינו כמו שכתוב:אנכי עומד בין ה' וביניכם".
כלומר, כדי לקבל תורה צריכה להיות הכנה. לא מובן מאליו ומשה מתווך במשימה זו, ועל כך אנו מברכים את הקדוש ברוך הוא ומודים לו בברכות התורה, וכדבריו בהמשך: "פרוש, שמלבד מה שנתן לנו השי"ת התורה נתן גם כן כח והכנה בנפשות בני ישראל להיות מקבלים התורה. ועל שתים אלו הבחינות מברכים שנתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו הוא הכנת בני ישראל. ועל זה משבחין על שקרבנו לפני הר סיני לבד נתינת התורה דיינו. לא זו בלבד שקבלנו את התורה אלא שהקב"ה הכין אותנו לקבל אותה".
בכל בוקר אנו קמים ומברכים את הקדוש ברך הוא על עצם קבלת התורה ועל שנטע בלבנו את כוח המשיכה אליה. לא רק ראיית הקולות אלא לעצם ההגעה למעמד הר סיני היה ערך חשוב לעם ולדורות הבאים. יש ערך גדול לניצול ליל שבועות לפתיחה את הלב ללימוד תורה. ליל שבועות משקף את ההתקרבות למעמד הר סיני, וכך מתעלים אנו כל השנה.
בשנים האחרונות אנו עדים להתחזקותה של התורה בחברה. יש רבים המצטרפים ללימוד 'הדף היומי' רואים בכך אתגר רוחני הדורש קביעות יומית. יש הקובעים חברותא ויש המצטרפים לשיעורים. יש הלומדים דרך האינטרנט ויש המעיינים בעלוני השבת. כל הדרכים ברוכות וכל אחד צריך למצוא את הדרך המתאימה לו וליצור קשר לתורה. הימים הללו, ימי ההכנה לשבועות, הם ימים מיוחדים שבהם אנו מתכוננים ללמוד תורה, ותיקון ליל שבועות יכול להיות כלי של ממש בהתעצמותה של התורה בתוכנו. השנה אנו זוכים להתכונן למעמד הר סיני מתוך השבת שהיא זכר ליציאת מצרים ובכך אנו מכריזים שכל מטרת יציאתנו – להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש.