פרשת וישב – בין כנען לסקנדינביה

מדי פעם בפעם אנו נאנחים בייאוש: מדוע שם אותנו הקב"ה בין עמי המזרח התיכון ולא ליד שכנים מתורבתים יותר, נאמר – עמי סקנדינביה. יש לי חבר שנוהג לומר שחסד גדול הוא מאת ה' – לו שכנינו היו סקנדינבים, אחוז נישואי התערובת היה גדול לאין שיעור.

בעיית נישואי התערובת איננה תופעה חדשה. היא הטרידה את עם ישראל מראשית ימיו. כבר אברהם אבינו השביע את עבדו זקן ביתו: 'לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו. כי אל ארצי ומולדתי תלך, ולקחת אישה לבני ליצחק.' (בראשית כד, ג–ד).

התעקשותו של אברהם מלמדת על החשיבות העצומה שהוא רואה בבחירת אישה ראויה. אם זרע אברהם יתערב בעמי כנען, בתוך זמן קצר הוא יאבד את הייחוד הרוחני שלו. ואכן, העבד נודד לארם נהריים ומביא משם את רבקה. בדור הבא, עשו מפר את הנורמה המשפחתית ונושא נשים כנעניות: 'ויקח אישה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילון החתי, ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה.' (שם כו, לד–לה). נחמה ליבוביץ' ואחרים אפילו מסבירים שמשום כך נדחה עשו מהמשך בית אברהם, והמושכות עברו לידיו של יעקב באופן בלעדי.

מה לגבי בני יעקב? התורה אינה מפרטת לנו איך מצאו הללו את נשותיהם. למעשה מדובר במחלוקת תנאים – לדעת רבי יהודה אחיות תאומות נולדו עם כל שבט, ואותן נשאו; לדעת ר' נחמיה נשאו נשים כנעניות (ילקוט שמעוני, בראשית, רמ"ז קמ"ג). הרמב"ן מציע דעה שלישית: השבטים נשאו נשים נוכריות, אך לא כנעניות אלא מצריות, עמוניות, מואביות וכיו"ב (רמב"ן, בראשית ל"ח, ב'). לכאורה, לגבי שני אחים נאמר במפורש שנשאו נשים כנעניות. אחד מבניו של שמעון הוא 'שאול בן הכנענית' (בראשית מו, י), ומכאן משתמע ששמעון נשא אישה כנענית. אמנם, רש"י הסביר שהכוונה לדינה – ששכם הכנעני אנס אותה. אך זה ודאי אינו פשט הכתוב. כאן, אגב, רמוזה ביקורת סמויה של התורה על שמעון. הוא הזדרז לנקום את חילול כבוד המשפחה במעשה שכם; אך כאן אנו שומעים שהוא עצמו נשא אישה כנענית, ונמצאנו למדים כמה באמת אכפת היה לו מכבוד המשפחה ומטהרתה.

האח השני שכנראה נשא אישה כנענית הוא יהודה. כך כתוב לגבי יהודה : 'וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע, וייקחה ויבוא אליה (שם לח, ב). רש"י – בעקבות חז"ל – נחלץ שוב להגנת אבותינו, ומסביר שהמילה 'כנעני' היא תואר שמשמעו 'סוחר', ולא בן לעם הכנעני. אך בדברי הימים נאמר במפורש שבת שוע הייתה מבנות כנענן : 'שלושה נולד לו מבת שוע הכנענית' (דבה"א ב, ג). פרשת קורותיו של יהודה מלמדת אותנו על גורלם של נישואי תערובת. בת שוע נפטרה בלא עתה. בניה היו 'רעים בעיני ה", כעדות הכתוב, ומסתבר שהכוונה היא לשחיתות מינית שהייתה מקובלת בקרב עמי כנען. רק אחרי תהליך ארוך ורב ייסורים זוכה יהודה לתיקונו על ידי זיווגו הראוי עם תמר, זיווג שממנו עתיד לצאת דוד מלך ישראל.

שלילת נישואי תערובת נראית לאחרים אנכרוניסטית ומיושנת. אם שני אנשים אוהבים, אמר לי פעם מישהו, הרי זה פרדוקס לבלום את אהבתם מסיבות של לאום ודת! עניתי לו שאין זה פרדוקס בכלל. בעולמו שלו האהבה היא הערך העליון, ופולחן האהבה הוא הדת היחידה. בעולם שלי, יש ערכים שמעל לאהבה. למעשה, כולם מכירים בכך שיש לאהבה מגבלות; בשום מדינה בעולם אדם לא יכול להתחתן עם אחותו, גם אם הם היו מאוהבים. לעתים יש צורך לבלום את הרגש. בדרך כלל לא מגיעים לכלל התנגשות כזו. אם בחור יהודי יודע שלא יינשא לבחורה שאינה מבני עמנו, הוא מראש לא יפתח עמה קשר רומנטי.

בעיית נישואי התערובת מאיימת כיום על עתידו של העם היהודי. ההתמודדות עם בעיה זו חייבת להכיל פתרונות מעשיים שיאפשרו לצעירים יהודיים מרחבי העולם להיפגש ולהכיר; אך ההתמודדות חייבת להיות גם במישור החינוכי. עלינו להכריז בפה מלא, ובלי להתבייש: יהודי צריך להתחתן רק עם יהודייה, ויהודייה  צריכה להתחתן רק עם יהודי.

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });