סוכות תשע"ב – הלכות יום טוב ראשון, סוכה וארבעת המינים

 

יום טוב ראשון

  • 1. הכנות לחג – נוהגים לטבול במקווה לכבוד הרגל. יש להימנע מאכילת סעודה הכוללת נטילת ידיים החל מ 14:15 כדי שנאכל את הסעודה הראשונה בחג בתאבון.[1]
  • 2. הדלקת הנר – "להדליק נר של יום טוב", ברכת "שהחיינו".
  • 3. סדר הקידוש בלילה – ברכת הגפן, אשר בחר בנו מכל עם, לישב סוכה, שהחיינו. יש מסורות שונות לאופן אמירת הקידוש: א) הגר"א (על פי הרמב"ם) – עומדים בעת אמירת הקדוש ומברכים "לישב בסוכה" ויושבים, ב) רמ"א – מי שנוהג כל השנה לקדש בישיבה אומר את הקידוש בישיבה. [2]
  • 4. סדר קידוש ביום – נחלקו הפוסקים: יש אומרים שיברך "לישב בסוכה" אחר ברכת בורא פרי הגפן, ויש אומרים שיברך "לישב בסוכה" בשעה שבוצע על הפת, ולא בעת אמירת הקידוש. כל אחד ינהג לפי מסורת אבותיו. אמירת הברכה בפי המקדש או הבוצע פוטרת את כולם ואין צורך לחזור ולברך פעם נוספת. המשנה ברורה פוסק שאם הסעודה שעושים לאחר הקידוש מורכבת מעוגות וממיני מזונות, מברכים "לישב בסוכה" במהלך הקידוש אף שהסעודה אינה על הלחם. [3]
  • 5. כוונה בשעת הברכה – בדרך כלל אין אנו מקפידים לכוון כוונה ספציפית של מהות המצווה בשעה שאנו מקיימים את המצוות, אולם בקיום מצוות סוכה יש הקפדה מיוחדת לכוון על מהות המצווה בשעת קיומה. וכך כותב המשנה ברורה: 'וכתבו האחרונים שיכווין בישיבתה, שצוונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש. וכל זה לצאת ידי המצווה כתיקונה'.[4]
  • 6. חובת אכילה בלילה הראשון – יש חובה מיוחדת לאכול בלילה הראשון כזית פת תוך כדי אכילת פרס (שיעור של 4 דקות). חובה זו היא תולדה של הקש בין אכילה של מצה בליל פסח לבין לילה ראשון של סוכות. לכן בדומה למצה,[5] יש לאכול לפחות פרוסת חלה ברצף ללא הפסק דיבור בתוך 4 דקות.
  • 7. גשם בסוכות – בשנה זו, שחג הסוכות חל באוקטובר, יש סיכוי גדול לגשמים. אם יורד גשם אסור לשבת בסוכה במהלך החג וחול המועד, למעט בסעודה הראשונה שאנו אוכלים בליל החג שיש לאכלה בסוכה. והטעם לכך בגלל האמור בסעיף 6 שכשם שיש חובה לאכול מצה בליל ראשון של פסח כך יש חובה לאכול את הסעודה הראשונה בסוכה. לכן אם הגשם חלש ועומד לחלוף צריך להמתין עד אשר ייפסק, ויאכל בסוכה ויברך כרגיל. כאשר יורד גשם חזק ואף נאגרים מים על גבי הסכך, כך שאם נשב יטפטף הגשם על יושבי הסוכה, הגברים יוצאים מהבית ומקדשים בסוכה כולל "ברכת שהחיינו" אבל ללא ברכת "לישב בסוכה" ובוצעים על הפת ואוכלים כשיעור כזית. וימשיכו את הסעודה בבית. אם הגשם פסק במהלך הארוחה בבית או לפני השינה, והתנאים מאפשרים ישיבה בסוכה – נוטלים ידיים ואוכלים בסוכה, ומברכים "לישב בסוכה".[6]
  • 8. סוכה בשבת ויום טוב – מי שמעמיד את הסוכה על גבי קרקע שאינה מרוצפת (בגינה) ייזהר שלא לגרור כיסאות או שולחנות כדי שלא יעשה חריץ (חופר). כמו כן יקפיד שלא יישפכו מים (משקה).
  • 9. הבדלה – בעת שאומרים את ההבדלה נוהגים לברך "לישב בסוכה". הואיל וברכנו את ברכת הסוכה רצוי לשבת אחר כך בסוכה ולאכול מזונות או ארוחת ערב.
  • 10.אכילה ושתייה ושינה בסוכה – אוכלים ושותים כל שבעת ימים בסוכה. מעיקר הדין, אכילת עראי מותרת מחוץ לסוכה, אך בכל אופן ראוי ורצוי לאכול כל דבר ולשתות בתוך הסוכה.[7] כמו כן כשמזג אויר מאפשר – ראוי ונכון לישון בסוכה, ויש כאן גם הזדמנות לחוויה מכוננת עם הילדים.
  • 11. מתי חייבים לאכול בסוכה ולברך? א) אכילת לחם או תבשיל שעשוי מחמשת מיני דגן. שיעור האכילה הוא כביצה (58 גרם). ב) מי שאוכל עוגה ושותה קפה במסגרת ארוחת הבוקר – אין זו אכילה בדרך עראי שהרי אכילה זו מוגדרת כארוחת הבוקר שלו, ועליו לאכול בסוכה. וכן מי שמקדש על עוגות ביום טוב או בשבת חייב לברך "לישב בסוכה" אפילו אם אכל עוגה בשיעור "כזית" (27 גרם), משום שהלכתית אכילה זו מוגדרת כ"סעודה" לקידוש.
  • 12. חינוך ילדינו – ימי מועד בכלל הם ימים חשובים שבהם ניתן להעניק חוויה רוחנית לילדינו. במצוות סוכה בפרט יש דין מיוחד של 'חינוך ילדים'. לכן ראוי שילדים מבני חמש ומעלה ישבו לאכול בסוכה. יש להסביר לילדים על מהותה של הסוכה, כל ילד לפי רמתו.[8]
  • 13.מתי מברכים "לישב בסוכה"?[9] שיטת השו"ע – בזמן האכילה. לכן מברכים ברכת הנהנין "המוציא" או "מזונות" ומוסיפים את ברכת "לישב בסוכה", ורק לאחר מכן טועמים. כמובן בארוחות שאומרים בהן קידוש אומרים את הברכה בשעת הקידוש בלבד. שיטת הגר"א – בזמן שנכנס לסוכה. לכן כל פעם שנכנס לאחר שעזב את הסוכה לזמן משמעותי יברך "לישב בסוכה". ה"משנה ברורה" פוסק כשיטת השו"ע.
  • 14.האם נשים מברכות על הסוכה – במנהג אשכנז נשים מברכות "לישב בסוכה". במנהג ספרד – אין מברכות.
  • 15. הדלקת נרות בסוכה -קשה להדליק נרות שבת ויום טוב בתוך הסוכה במיוחד כאשר הסוכה בחוץ, הן מצד חשש לדלקה והן מכך שהרוח עלולה לכבות את הנרות. לכן ידליק בבית במקום ששם מכין את צרכי הסעודה.
  • 16.טיולים בחג הסוכות – טוב וראוי לצאת לטיולים במהלך חול המועד. מי שיוצא לטיולים בחול המועד צריך לתכנן שבמהלך הטיול תהיה לו סוכה.[10] כמובן שאפשר לאכול כל אכילת ארעי מחוץ לסוכה (כולל סלטים ירקות פרות בשר דגים) ובערב לאכול בסוכה ארוחה הכוללת לחם.
  • 17.הורדת קישוטים מהסוכה במהלך סוכות – ייתכן שהשנה ירד גשם במהלך סוכות, ונרצה להוריד את הקישוטים כדי למנוע נזק. מעיקר הדין מותר להוריד את הקישוטים אולם מכל מקום טוב להתנות לפני החג ולומר: "אני תולה את הקישוטים בסוכה, אך אשתמש בהם בכל עת שארצה". כמובן שהורדת קישוטים במהלך יום טוב או שבת תלויה באיסורי שבת ויום טוב ולא יהיה מותר לעשות כל דבר, לכן כדאי לקחת זאת בחשבון מראש.

ארבעת המינים

  • 1. איגוד המינים: מצווה לאגוד את הלולב עם הערבות וההדסים. יש לאגוד כך ששדרת הלולב תהיה כלפי פניו, ההדסים מימין והערבות משמאל, ההדסים יהיו גבוהים מהערבות וראש הלולב יהיה גבוה לפחות ב 8 ס"מ מההדסים. רצוי לאגוד עם עלי לולב. יש לקשור בקשר על גבי קשר את המינים, מלבד אותם סלסלים ("קוישלך"). יש להכניס את הערבות וההדסים ל"קוישלך" בזהירות שלא ינשרו עלים וייפסלו.
  • 2. ראוי לברך על ארבעת המינים בסוכה בבוקר מוקדם, לפני ההליכה לבית הכנסת.
  • 3. סדר הברכה: א) ליטול את הלולב ביד ימין ולאחוז באתרוג כשהוא הפוך (פיטמה למטה ועוקץ למעלה) ב) לברך את ברכת המצווה (ביום הראשון מברכים "שהחיינו"). לאחר הברכה יש להפוך את האתרוג, ולנענע (לפי הגר"א יש ליטול את האתרוג כדרך גדילתו ויכוון לפני הנטילה שלא לצאת ידי חובה עד סיום הברכה).
  • 4. נענוע הלולב בשעת אמירת הלל הוא חלק משמעותי ממצוות נטילת לולב. כל אחד נוהג את סדר הנענועים כמנהג אבותיו. אין לנענע את הלולב בשעה שאומר את שם ה'.
  • 5. עבודה בחול המועד: עבודה שאיננה נחוצה ואינה מוגדרת כדבר האבד (מלאכה שאם לא יעשה אותה יהיה לו הפסד גדול), אין לעשותה בחול המועד. קל וחומר עבודות שאנו משאירים בכוונה לחול המועד – אסורות לחלוטין. יש להימנע מעבודות שאין בהן צורך.

 

 


[1]    רמ"א תרל"ט סעיף ג' ובמשנה ברורה שם

[2]     תרמ"ג,ג וברמ"א.

[3]     משנה ברורה תרמ"ג ס"ק ט'

[4]    משנה ברורה סימן תרכה ס"ק א

[5]    משנה ברורה תרל"ט ס"ק כ"ב

[6]    שולחן ערוך תרל"ט,ה  ובמשנה ברורה שם     

[7]    שולחן ערוך תרל"ט סעיפים ג -ד

[8]    שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ב'

[9]   שולחן ערוך תרל"ט סעיף ח'

[10]  אגרות משה חלק אבן העזר חלק ד' סימן ל"ב

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });