אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלקָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם: אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים.
הניסוח בחטאו של הנשיא שונה מהניסוח של החוטאים האחרים. בעוד שבכל המקרים האחרים נאמר: 'אם הכהן המשיח יחטא', 'ואם כל- עדת ישראל ישגו'- בנשיא כתוב אחרת:'אשר נשיא יחטא'.
התורה קובעת שנשיא ודאי יחטא – מעין קביעה דטרמיניסטית. כל מי שמנהיג ומושל – בידוע שחוטא, משום שהשלטון עלול להשחית את האדם. לכן חטאו מנוסח בלשון שאינה משתמעת לשני פנים- 'אשר יחטא'. וכפי שמפרש רבי עובדיה ספורנו: 'כי אמנם דבר מצוי שיחטא כאמרו: 'וישמן ישורון ויבעט'.
מי יכול לעמוד במבחן מוסרי כה קשה? ובכל זאת, למזלנו, אנשים רצים להיבחר – עושים לילות כימים כדי להתמנות לנשיאים, ראשי ממשלות ושרים. תפקיד זה מורכב במיוחד במדינה מורכבת ושסועה, שכל מי שינהיג אותה ייתקל בקשיים עצומים. מנהיג שהוא בעל אישיות מוסרית, לבו רוטט בעת שמתמנה לנשיאות. ידיו רועדות בשעה שמקבל את סמכות השלטון – מעוצמת האחריות והחשש מנפילה. גם אם יש ודאות שהנשיא יחטא – אפשר לתקן.
פרק חשוב במנהיגות נוכל ללמוד מתוך דבריהם של חז"ל על פסוק זה: 'אשר נשיא יחטא' – לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו'. (רש"י ד,כב). נשיא יכול לקלקל, יכול לטעות, אבל גדולתו – שיודע להכיר בחטאו. או בלשונו של רש"י: נותן לב – יודע לקחת ללב את חטאיו. חז"ל לימדונו שכאשר נשיא מבקש כפרה יש לזקוף זכות זו גם לצאן מרעיתו. נראה לי שחז"ל רצו ללמד אותנו שמנהיגים מוסריים צומחים מתוך אומה שרמתה המוסרית גבוהה. אם כל אחד מאתנו יהיה ביקורתי ביחס לעצמו, וידע להכיר בטעותו הרי מובטח שאף מנהיגים יהיו רגישים ויעשו מאמץ להתחרט ולבקש סליחה.
בדרך כלל אנו אומרים שהכול תלוי במנהיגות. אולם לפעמים טוב לומר ששינוי האווירה מתחיל דווקא בכל אחד מאתנו. האם אנו יודעים לבקש סליחה כאשר אנו כועסים לשווא על ילדינו או נשותינו? האם אנו יודעים להתנצל במקום העבודה או שאנו מעדיפים את אווירת הטיוח?
ובהקשר לפרשת הנשיא קצב – מובן שכאשר ישנם חשדות כלפי מנהיג מסוים חובתו להשקיע מאמצים כבירים בטיהור שמו. אולם אסור לו לתקוף את מוסדות המדינה ואל לו להרוס את מערכות הביקורת של המדינה. טוב שינמיך את קומתו, ישקיע את מאמציו בטיהור שמו וידע להתוודות כאשר יימצא אשם.
האירועים האחרונים לימדונו, שזהירות יתירה נדרשת אף ממחנכים ומורים ורבנים המבקשים לבקר את המערכת המשפטית או שמטילים דופי בפסיקת בית המשפט מסיבות שונות. יש אשר יאמרו שהתקשורת השפיעה על השופטים ויש אשר יאמרו שאין זה דין תורה. יש שיאמרו שכל מה שהם מבקשים זה לחזק את נשיא המדינה בשעותיו הקשות. לכל מלמדי הזכות והמבקרים אנא המתינו – לא מדובר באיש זך וטהור נקי וירא חטא, שנטפלו אליו ביום בהיר. אל תחזקו ואל תתערבו בטרם ניתן גזר דין, במיוחד שבכל חיזוק יש גם פגיעה אנושה בנפגעות. כל זמן שנשיא המדינה רחוק מלתת לב לכפרתו ולא אמר: 'חטאתי לה'', הרי שהדור בוש ונכלם. נקווה שנגיע למנהיגים מוסריים יותר ואף אם יתגלו פגמים יידעו לתת לב לכפרתם: 'אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב לכפרה'.