מילות הערכה ותודה כמעט שאינן נשמעות בתקופתנו. בחיי היום הסוערים מלווים את האדם מתחים העלולים לפגום ביכולתו לפרגן אפילו לבני משפחתו ולחבריו. פרשתנו מתארת את בניית המשכן והקמתו. לאחר סיום המלאכה משה מברך את העוסקים במלאכה: 'וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה'. משה מפרגן לעם ישראל על בניית המשכן למרות שנצטוו על בנייתו זאת. ועוד, בניית המשכן הייתה אינטרס מובהק של עם ישראל. רש"י מצטט את דברי חז"ל, שסברו שכך ברכם משה: 'יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם – 'וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ'. משה אינו מסתפק רק בהודאה לשעבר אלא גם בתפילה לעתיד – יהי רצון שהקב"ה ינעם לכם וייטיב את מעשיכם. פסוק זה חותם את פרק צ' בספר תהילים ולאחריו מזמור השגור בפינו, פרק צ"א: "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן אֹמַר לַה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם". פירוש: מעשינו ינעמו, ובמיוחד כאשר נבטח בהקב"ה ונאמין שהוא שומר עלינו בכל רגע. תפילה זו אומצה בפי כלל ישראל והיא נאמרת בכל מוצאי שבת. כך מסביר רבי צדקיה הרופא בספרו שבולי לקט סי' קכט: "והמזמור הזה אמרו משה רבינו ע"ה בשעה שהקים את המשכן והתפלל על המזיקין שיכלו מן העולם". וכך מנהגנו לאומרו במוצאי שבת ולבקש מהקב"ה, שישפיע עלינו שפע של ברכות. במהלך כל שבוע אנו מקימים ובונים משכן משתדלים לעשות דברים משמעותיים, ולאחר מנוחת השבת, לקראת שבוע חדש, אנו מתפללים על השבוע הקרוב, וחוזר חלילה.
הפרגון יסודו בהכרת הטוב. משה בעצמו כבר למד בתחילת מנהיגותו כפיות טובה מהי. משה נמנע מלהכות ביאור מפאת כפיות טובה וכדברי המדרש: "אמר ר' תנחום, אמר הקב"ה למשה: המים ששמרוך בשעה שהושלכת לים, ועפר שהגן עליך ביום שהרגת את המצרי, איני דן שילקו על ידך לפיכך נלקו על ידי אהרן". היאור והעפר אינם מרגישים ואינם נעלבים. אף על פי כן, הקב"ה מונע ממשה להלקות אותם. כפיות טובה פוגעת באדם עצמו ומשחיתה את מידותיו, לכן יש להימנע מלהיות כפוי טובה גם מול יאור חסר רגשות. בטרם נבנה המשכן ספג משה ביקורות קשות מהעם. שיאו של המתח בין משה לעם התרחש עם שבירת הלוחות. אבל ברגע שהוקם המשכן נעמד משה ליד עושי המלאכה ובירך אותם בברכה מיוחדת. אמירת תודה היא חלק מהכרת הטוב ומי שמונע עצמו מלפרגן לזולת יש בו מעט מכפיות טובה. אסור להגיב רק בשעה שמתרחשות תקלות, אלא חובה להגיב גם במקום שצריכה לבוא מילה טובה – יישר כוח. אמירת תודה לעושי המלאכה מעצימה את המוטיבציה ותורמת למניעת שחיקה בפועלנו.