פרשת כי תבוא- לא רק אשמנו

(הרב מאיר נהוראי)

ההצהרה כוללת דווקא את מעשיו החיוביים של האדם, הוא מצהיר שהוא נהג כשורה ביחס למעשרותיו ועשה את כל מה שנדרש ממנו . מדוע חז"ל הגדירו הצהרה זו בלשון וידוי, שעניינו הזכרת מעשיו הרעים ?

במהלך שבע שנים נתבע אדם למסור פעמיים דו"ח מלא על מה שעשה בתחום המעשרות מהיבול שהיה לו בשדותיו ומטעיו. אנשים שבצעו את משימתם כראוי יכולים למסור את הדו"ח בסיפוק רב על כך, שנתנו את המעשרות בזמן ונהגו כפי ההלכה. על אף שבלשון התורה מדובר באמירה הצהרתית - וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת ... לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי" בלשונם של חז"ל הוגדרה משימה זו כוידוי וכך שנינו מעשר שני (ה,י)

 "במנחה ביום טוב האחרון היו מתודין כיצד היה הודוי ? בערתי הקדש מן הבית זה מעשר שני ונטע רבעי, נתתיו ללוי זה מעשר לוי, וגם נתתיו זו תרומה ותרומת מעשר לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני ... ".

 ההצהרה כוללת דווקא את מעשיו החיוביים של האדם, הוא מצהיר שהוא נהג כשורה ביחס למעשרותיו ועשה את כל מה שנדרש ממנו . מדוע חז"ל הגדירו הצהרה זו בלשון וידוי, שעניינו הזכרת מעשיו הרעים ? התורה ציוותה עלינו להתוודות בזמן שמביאים אנו קרבן כפרה על חטאינו. מצות עשה זו נמנתה בספר המצוות לרמב"ם (מצוה עג) :

 "שצונו להתודות על החטאים והעונות שחטאנו לפני האל יתעלה ולאמר אותם עם התשובה. וזה הוא הודוי. וכונתו שיאמר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי ועשיתי כך וכך. ויאריך המאמר ויבקש המחילה בזה הענין לפי צחות לשונו."

 אם כן, מדוע הצהרתו החיובית של האדם אודות מעשרותיו תוגדר כוידוי ? דומה שתשובה לכך ניתן למצוא בדבריו של הרב קוק זצ"ל:

 "על כן נתנה לנו התורה דרך להערה, שצריך האדם שישמח גם כן לפעמים גם בביטוי שפתיים על מעשה הטוב  אשר עשה. וכפי המידה הראויה לחזק לבבו בעבודה ולשמוח נפשו בפועלי יושר כתורה וכמצווה, ראוי שימצא בנפשו קורת רוח ויימלא שמחה ושלווה, ולא יהיה תמיד בעיניו כרשע וכמקצר גם במקום שיצא באמת ידי חובתו.' (עין אי"ה ברכות ב, מעשר שני, אות טו)

 בדרך כלל, הווידוי מתמקד בחטאיו של האדם , אולם באמצעות ההצהרה החיובית של האדם אודות מעשרותיו הוא מתוודה לא רק על מעשיו הרעים אלא גם על מעשיו הטובים. אדם זקוק לשני וידויים האחד הוא עריכת חשבון נפש, שבמהלכו הוא מזכיר את חטאיו ומתבייש בהן. זה הווידוי המצוי בתפילות הימים הנוראים. הווידוי השני מתמקד במעשיו הטובים והשתדלותו לעשות את מצוותיו של הקב"ה. אם יתבונן אדם ויתמקד רק במעשיו הרעים עלול הוא להתייאש. ההתעלמות של המתוודה ממעשיו הטובים   עלולה לגרום לו צער ולחוסר ביטחון עצמי. החל ממוצאי מנוחה יצטרפו בני עדות אשכנז לאמירת סליחות ובתוכן כלול הוידוי. מדי יום ביומו נזכיר את פשענו ואת חטאנו וככל שנתקרב ליום הכיפורים עלולים אנו להרגיש תסכול, שכן אנו מלאי עוונות ללא זכויות ומעשים טובים. פרשת וידוי מעשרות מלמדת אותנו שעל האדם לשלב בחשבון הנפש גם את מעשיו הטובים ואת הישגיו הרוחניים שכן, מן הסתם כל אחד מאתנו עשה גם מעשים טובים וחיובים למשפחתו ובני קהילתו. השילוב שבין שני חלקיו של הווידוי יובילו לתיקון הנפש ובלשונו של הרב קוק שם:

"על כן כשם שיש תועלת גדולה לתיקון הנפש בוידוי העוונות, כן יש גם כן תועלת לפרקים קבועים, שאמנם רחוקים הם ואינם תדירים כל כך כוידוי של חטאים... גם כן בוידוי המצוות, למען ישמח בהם בלבבו ויחזק ארחות חייו בדרך ה'."

 דבריו של הרב קוק כוחם יפה גם לציבור. מצד אחד הציבור זקוק למנגנונים של ביקורת עצמית בונה, אבל מצד שני יש להציג גם את ההישגים, אחרת תתקבל תמונה בלתי מאוזנת שתגרום לתסכול גדול.

 

 

 

 
בית המדרש לנשים מגדל עז על שם סטלה ק. אברהם ליד ישיבת הר עציון
קיבוץ מגדל עז, גוש עציון, ד"נ צפון יהודה מיקוד 90915טל. 02-9934520/1 פקס. 02-9934901migdaloz@haretzion.org.il
תצלומים באדיבות יהושע הלוי ורבקה קובלסקי

יהדות, פרשת שבוע, פורומים, חגים