פרשת בחוקותי- ורחמיו על כל מעשיו

(הרב מאיר נהוראי)

כאשר אדם בריא ומרגיש בטוב אין צורך בפירוט, והתחושה הכללית היא הקובעת. לעומת זאת, בפרשת הקללות יש צורך לפרט. ריבוי הקללות על סוגיהן עשוי לגרום להרגשה רעה. המציאות השלמה הטובה היא אחת, ואילו הפגמים מתפרטים לסוגים שונים

מדי שנה יש לנו רתיעה מקריאת התוכחה שבפרשת "בחוקותי" מאימת הקללות המרובות שבתוכה. אמנם, יש בה גם ברכות, אבל הרושם של הקללות עז ומפחיד. כמותית מדובר על שלושים פסוקי קללה, לעומת שלושה עשר פסוקי ברכה. זאת ועוד, פסוקי הברכה הם בעלי מבנה פשוט: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם ... וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ". לעומתם, פסוקי הקללות מחולקות לפסקאות, כאשר אם לא נשמע בקול הקב"ה הקללות תהיינה רק חריפות יותר ויותר: " וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי ... וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי ... וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי ...". הפסקאות הללו מייצגות רצף של איומים מפחידים. אם הברכות מבטיחות חיים טובים ובריאים הרי הקללות הן קיצוניות יותר, ויש בהם אימת מלחמות ושמד. אבן עזרא מצמצם את הפער, שקיים בין תיאור הקללות לברכות וכך הוא כותב: "וריקי מוח אמרו, כי הקללות רבות מהברכות, ולא אמרו אמת. רק נאמרו הברכות כלל, ונאמרו בקללות פרטים". לדעתו, הברכות נסקרו בתמציתיות על ידי כללים, והקללות נאמרו בפירוט נרחב, ולכן עובדתית הקללות אינן מרובות מהברכות. אולם מדוע ירדה התורה לפרטים בקללות והסתפקה בכללים בברכות? דומני, שירדה התורה לסוף דעת בני אדם. כאשר אדם בריא ומרגיש בטוב אין צורך בפירוט, והתחושה הכללית היא הקובעת. לעומת זאת, בפרשת הקללות יש צורך לפרט. ריבוי הקללות על סוגיהן עשוי לגרום להרגשה רעה. המציאות השלמה הטובה היא אחת, ואילו הפגמים מתפרטים לסוגים שונים, שכל אחד מהם בפני עצמו פוגם בטוב השלם. הרב נפתלי הרץ ויזל (ביאור על ויקרא כו,טז) מצטט את אבן עזרא בפירושו והולך רחוק יותר. לדעתו הברכות מרובות מהקללות:

"ויותר מזה אני אומר, שהברכות מרובות מהקללות. ואם תשים ליבך לעניין חלוקת הברכות והקללות, תבין מריבוי הקללות חסדי ה' ורחמיו על עמו. שהרי בברכות הבטיח, שאם ילכו בחוקותיו, ישיגום מיד סדרי הברכות כולם. עד בלי די. ואם כן – אם ימאסו בחוקותיו להפר בריתו, היה ראוי שיחולו עליהם מיד הקללות הקשות כולן. ומן הכתובים אנו למדים שגם אם ימאסו ויפרום –לא ישיגום הקללות כאחת אלא בראשונה יענום בתולדות קלות להחרידם אולי ישובו, ואם לא ישובו – ישלח בהם רק סדר אחד, ואם עדיין לא ישובו – ישפטם בסדר השני... ואם בכל זאת לא ישובו, אז תשיגם הקללה הגדולה".

 לדעתו, הקללות אם חלילה תתרחשנה, הן תגענה בהדרגה. ברגע שהאומה תחזור בתשובה ייפסקו הקללות, שכן 'ורחמיו על כל מעשיו' ואפילו בעת חרון אף. אולם אם ישראל ילכו בדרך הטובה, יבואו עליהם כל הברכות כולן כמקשה אחת.

מבנה פרשת הברכות יוצר מעגל בו כל ברכה קשורה לברכה אחרת, וביחד נוצר מארג ברכות שלם. נראה שהקישור בין הברכות מלמדנו, שהברכה השלמה היא כאשר כל הברכות באות יחד ומשתלבות זו בזו, ואף פרט אינו חסר. עם ישראל מתברך גם בשפע כלכלי וגם בשלום ובשלווה, גם בביטחון וגם בריבוי אוכלוסין, ומעל הכל בהשראת שכינה. כאשר כל הברכות הללו מתקיימות אזי הברכה שלמה ואין צורך בריבוי פרטים מפני שהכל טוב. פרשת "בחוקותי" היא פרשה של תוכחה אבל בצדה לא רק ריבוי קללות אלא מארג שלם של ברכות כלליות. רוצה הקב"ה להיטיב לנו בכל הברכות, אולם גם כשאנו נזופים לפני המקום הרי שנמנע הקב"ה מלהעניש אותנו בכל הקללות, שכן ורחמיו על כל מעשיו. ערב יום ירושלים תשע"ח לאחר שבעים שנות מדינה ויותר מיובל שנים לשחרור ירושלים זכינו לכל הברכות כולן ורוב העם היהודי שוכן בארץ באיכות חיים גשמית ורוחנית גם יחד, וכולנו תפילה שנתברך גם בברכת ונתתי שלום בארץ.

 
בית המדרש לנשים מגדל עז על שם סטלה ק. אברהם ליד ישיבת הר עציון
קיבוץ מגדל עז, גוש עציון, ד"נ צפון יהודה מיקוד 90915טל. 02-9934520/1 פקס. 02-9934901migdaloz@haretzion.org.il
תצלומים באדיבות יהושע הלוי ורבקה קובלסקי

יהדות, פרשת שבוע, פורומים, חגים