יום כיפור- זוגיות ומשפחתיות- הרב מאיר נהוראי

בספרות האגדה מתואר ערב יום הכיפורים כיום של מפגש משפחתי ובמיוחד בין אדם לרעייתו. אחד הסיפורים שמדגים את ייחודו של ערב יום הכיפורים  מופיע אודות רב רחומי ואשתו. התלמוד מתאר שרב רחומי היה מצוי תמיד לפני רבו בישיבה, והיה רגיל לשוב לביתו בכל ערב יום הכיפורים. פעם אחת נמשך בלימודו ולא שב הביתה. היתה אשתו מצפה לו. בכל רגע אמרה: עכשיו הוא בא, עכשיו הוא בא. לא בא. חלשה דעתה, עד שירדה דמעה מעיניה. היה רב רחומי יושב על הגג. נשבר הגג מתחתיו ויצאה נשמתו (כתובות סב ע"ב) דרך  הסיפור ניתן להבין את ייחודו של  ערב יום הכיפורים. בני הזוג קבעו להיפגש דווקא בזמן, שכל אחד מצוי בשיאו של חשבון הנפש. אכן סבורים היו שהיטהרות אישית אינה יכולה להתרחש לולא המפגש ביניהם. השראה לכך  מן הסתם קבלו מעבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים. הכהן חייב להיות נשוי בו בזמן שמבקש לכפר על העם. השראת השכינה במקום המקודש ביותר על ידי שליח הציבור הקדוש ביותר לא תוכל  להתרחש על ידי אדם שאינו קשור עם אישה בברית הנישואין. בטרם יכפר על העם כולו מתבקש הוא להביא קרבן מיוחד על מנת לכפר עליו ועל ביתו (אשתו).  יום חידוש הברית בין הקב"ה לכנסת ישראל באמצעות הלוחות השניים יהיה המתאים ביותר לכריתת ברית בין אדם לאשתו. אכן יום הכיפורים היה במהלך דורות רבים כיום של שידוכים: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות… וחולות בכרמים"(משנה תענית ד,ח).  רב רחומי בקש  למזג בין אהבת השם לאהבת אשתו בערב יום הכיפורים שהוא הרגע המכונן ביותר אולם בסופו של דבר הכל קרס. ביומו האחרון, נמשך רב רחומי בתלמודו, התעלה לשיאים חדשים ובאותו הרגע שכח ולא הגיע לביתו.  זה היה רגע שבו שילם מחיר כבד,  שכן בסופו של דבר אהבה בין איש לאשה  בנויה על אמון הדדי וחריגה מהגבולות עלולה לפגום בקשר. אם נקבע מועד לשוב הביתה, והאשה הגלמודה מצפה  וממתינה אסור לאחר ולו רגע אחד. אשתו של רב רחומי הקריבה את הכל למען לימוד התורה של בעלה אבל ברגע שלא עמד בהבטחותיו נוצרה פגיעה אישית  קשה וכל המערכת קרסה. הגג הרוחני קרס מפאת דמעה אחת שזלג מאשתו של רב רחומי. במערכת יחסים שבין בני זוג קיימים ויתורים רבים ולכן  עליהם  להיות רגישים בעת מבחן. קביעת הגבולות היא משמעותית ופגיעה בהם עלולה להרוס את כל הבניה המשותפת שבין בני הזוג. זלדה כתבה שיר מדהים בשם "שלומי" ובו מתארת היא את מערכת היחסים בין בני זוג. אצטט רק את פתיחת השיר שהוא מעין הצהרה: "שְלוֹמִי קָשוּר בְחוּט אֶל שְלוֹמְךָ.". השיר פותח בתמונה מטאפורית, הקושרת את בני הזוג זה לזו. כאשר  אדם מסוים קרוב למשנהו, הרי  "שלומו" של אותו אדם, משפיע ישירות על שלומו של מי שדואג לו. כל משיכה בחוט מצד אחד משפיעה ישירות על הצד האחר. מצד אחד, החוט הדק מבטא את האינטימיות שבין בני הזוג שהוא יציב וחזק  מצד שני החוט הדק עלול להתנתק. קשר זוגי בנוי על געגוע ועל כמיהה וברגע שמתעורר חשד שמשהו מכך נפרם זה  עלול להביא למשבר ואף להתמוטטות של הערכים המשותפים של בני הזוג כפי שהתרחש בביתו של רב רחומי. ערב יום הכיפורים מוקדש למשפחה, הוא יום של שמחה וכל המשפחה סועדת יחדיו לפני כניסת היום הקדוש. זו הזדמנות לנצל את הרגע לפיוס שבין הקרובים לנו ביותר.  רגע אחד לפני שנהיה דומים למלאכים בעמידתנו לפני ה' נתאמץ להיות משפחתיים כפי שמצופה מאתנו כבני אדם.

Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בקטגוריה

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו