ראש השנה תשע"ז-צביונו של ראש השנה

כך מודגשת  עמידתנו לפני בורא עולם וכך נאמר: 'וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון, כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי ותחתוך קצבה לכל בריה ותכתוב את גזר דינם.'

מילים אלו נכתבו בהשראת המשנה במסכת ראש השנה (א,ב): 'בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר: היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם'. לא ברור מה התכוון התנא באומרו, שבאים אנו לפניו כבני מרון ונחלקו על כך האמוראים במסכת ראש השנה (יח ע"ב): 'מאי כבני מרון? הכא תרגימו כבני אמרנא. ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון. (אמר) רב יהודה אמר שמואל: כחיילות של בית דוד.' רש"י מסביר כבני אמרנא: ככבשים שמונין אותן לעשרן, ויוצאין זה אחר זה בפתח קטן, שאין יכולים לצאת כאחד. כמעלות בית מרון – הדרך קצר, ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה, שהעמק עמוק משני צידי הדרך.

שני ההסברים מתארים את עמידתנו כיחידים לפני הקב"ה. כל אחד הולך במעבר צר, שאינו מאפשר לחבר נוסף הליכה בצדו. אולם לפי ההסבר השלישי עמידתנו שונה. אנו עומדים 'כחיילות בית דוד' כלומר אף על פי, שכל חייל נמנה בפני עצמו כולם שייכים לצבא אחד ולקבוצה אחת. אנו עומדים לפניו כחיילות בית דוד ולא כיחידים.

פרוש זה נתמך מגרסת כתב יד קויפמן על המשנה הנחשב כמדויק ביותר: "כבנומרון",  נומרון אינו אלא תעתיק של המלה היוונית noumero,  שפירושה גדוד. דהיינו  כמו גדוד חיילים  – כחיילות בית דוד. ההבדל המהותי בין פרוש זה לקודמיו הוא במטרה והתכלית. בעוד ששני הפרושים הראשונים התמקדו במשפט הנערך  לכל אחד מאתנו על ידי הקב"ה, הרי שלהיות כבני חיילות מעיד על מצעד צבאישל החיילים  המיועד לכבודו של הקב"ה. בראש השנה ממליכים אנו את ה' למלך על כל הארץ. לשם כך עומדים אנו כצבא במסדר ומריעים וממליכים את הקב"ה וברור, שביום זה לא בוכים ולא מייללים. התרועות הן תרועות המלכה ולא יבבה.

אם כן שני פרושים מרכזיים מלווים אותנו בהסבר המשנה או שעומדים אנו כבקרת רועה עדרו כצאן המונהג ומושגח על ידי מנהיגו או, שאנו עומדים זקופים במסדר חיילים וממליכים אנו את הקב"ה. מחבר הפיוט הכריע ואימץ את הפרשנות, שעמידתנו 'כבני אמרנא' ככבשים שמונה הרועה. ההבדל בין הפרושים משקף את מהותו של ראש השנה. האם ראש השנה הוא יום של המלכת ה' באטמוספירה חגיגית או שמדובר ביום של דין, שבו הספרים נפתחים ועוברים אנו תחת שבטו של הבורא.

יתכן  גם לראות את ראש השנה כיום, המשלב בין דין להמלכה וניתן לדייק כך מדבריו של הרמב"ם (הלכות חנוכה ומגילה ג) בנימוקו מדוע אין אנו אומרים הלל בראש השנה : '… אבל ראש השנה ויום הכפורים אין בהן הלל לפי, שהן ימי תשובה ויראה ופחד לא ימי שמחה יתירה'. לדעת הרמב"ם ראש השנה הוא לא יום של שמחה יתירה אבל גם לא יום שכולו מתח ואימה.יום של שמחה בכפוף לאימת הדין. בתחילת שנה חדשה, מחד מבקשים אנו להמליך את הקב"ה בתרועה ובשמחה  אבל מצד שני קיימת תחושת  מתח  המנוסחת היטב בפיוט נתנה תוקף – 'מי יחיה ומי ימות'.

יהי רצון שנזכה לשנה טובה ומשמעותית שנת החלמה לחולים, והבריאים ימשיכו בשמירת הגוף והנפש. שנת יבול, וגשמים שנת שלום עולמי, שנה של חסד ומעשים טובים. ונפטיר בתפילה שה' ישמור את חיילנו, שוטרנו, וכל אלו  הנמצאים בקו האש. קבץ את נדחנו מארבע כנפות הארץ וששלטון של צדק ואמת ישרור בארץ.

 

Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בקטגוריה

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו