אברהם פותח בתפילה ומבקש רחמים על העם בזכות העקדה, יצחק מבקש עליהם רחמים על נכונותו להיות מוקרב. יעקב מבקש רחמים בזכות הייסורים שחווה בהיותו בבית לבן, ולמרות זאת הצליח להקים שנים עשר שבטים. גם משה רבנו מצטרף לתפילת האבות ומעלה את ארבעים שנות ההנהגה במדבר והסבל הרב שהיה כרוך בכך. כל הטענות שנאמרו על ידי אבות האומה בהתרגשות רבה ומתוקף אחריותם לדורות הבאים לא נענו. לאחר מכן, מתאר המדרש, משה צועד עם ירמיהו ונחשף לאסון הנוראי, שהתרחש ומשתדל לנחמם, שכן את הנעשה לא ניתן להשיב, שכבר נגזרה הגזרה. אולם באותה השעה הופיעה דמות שלא זומנה לאירוע זה, ובקשה את זכות הדבור מריבונו של עולם:
'באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה ריבונו של עולם גלוי לפניך, שיעקב עבדך אהבני אהבה יתרה, ועבד בשבילי לאבא שבע שנים, וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי, יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי. והוקשה עלי הדבר עד מאוד, כי נודעה לי העצה. והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן, שיכיר ביני ובין אחותי, כדי שלא יוכל אבי להחליפני, ולאחר מכן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאוותי ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה. ולערב החליפו אחותי לבעלי בשבילי, ומסרתי לאחותי כל הסימנים, שמסרתי לבעלי כדי, שיהא סבור שהיא רחל… וגמלתי חסד עם אחותי ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה. ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי, ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה, ואתה מלך אל חי וקיים רחמן, מפני מה קנאת לעבודת אלילים, שאין בה ממש והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם. מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן'
כאשר האבות שפכו שיח לפני קונם הם הזכירו מעשים כבירים וגדולים כמו ניסיון העקדה והנהגת ישראל במשך ארבעים שנה ובכל זאת הקב"ה לא קבל את תפילתם. מיד לאחר מכן הופיעה רחל מיוזמתה האישית ומצליחה לשכנע את הקב"ה. מה היה סוד הקסם בדבריה של רחל? מן הסתם, רחל עמדה מן הצד והקשיבה לזעקות של אבות העולם ושל משה, וראתה כי אין הקב"ה עונה אף לא לאחת מבקשותיהם. הסיקה מכך רחל, שכל מה שאמרו רועי ישראל אין בו כדי לשכנע את הקב"ה. בתקופת החורבן חטאו ישראל בעבירות החמורות ביותר ובנוסף לכך מצבם המוסרי היה בכי רע. חורבן הבית התרחש בעטיו של חוסר רגישות לזולת. לכן על אף, שאין להפחית מערכו של מעשה העקדה, שהיה בו הקרבה טוטאלית וממנו אנו שואבים מסירות נפש בכל הדורות, ובכל זאת אין בכוחו לשכך את חמתו של הקב"ה. מנגד, רחל מבקשת לציין מעשה אנושי, שהתרחש במסגרת המשפחה ולא בפן הלאומי הרחב. רחל מציינת את רחמנותה על אחותה, שגרם לוויתור אישי כבד ובלבד שאחותה לא תתבזה – עולם חסד ייבנה. דומני שהמסר המרכזי מסיפור זה, שבית המקדש לא ייבנה רק מתוקף זכות אבות, שהיתה להם מסירות נפש. יש לשאוף למעשים כדוגמת סיפור החיים האנושי של רחל, העוצמה נמצאת דוקא בסיפורים האנושיים הנעשים מדי יום ביומו, שבמהלכם מתגלית רגישותו של האדם. במעשיה של רחל היא הקריבה את היקר לה ביותר, היא ויתרה על אהובה יעקב למען אחותה. לאחר אותו מעשה נאמר: ' וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת'. מסביר המהרי"ל דסקין, שאהבתו של יעקב לרחל התעצמה בעקבות מסירת הסימנים לאחותה. יעקב התרשם מרגישותה של רחל אפילו ששילם על כך מחיר. בימים אלו שאנו מקוננים על חורבן הבית יש לזכור את 'קפיצתה של רחל' לדיון והלימוד מכך, שהרגישות ביחס לזולת ויכולתנו להעניק ולתת לו יכולה לחולל שינוי ולבנות את האומה והמדינה.