דיני שבועות שחל במוצאי שבת

 

 

דיני שבועות שחל במוצאי שבת

הואיל ומדובר ביומיים כאשר תחילה שבת ולאחריה יום טוב, יש להקפיד מאד בהפרדה בין הימים, כך שכל יום עומד בפני עצמו.

הכנות לשבת ויום טוב

  1. להכין היטב את שעוני השבת ולקחת בחשבון שמדובר ביומיים.

  2. להכין מראש נרות לשבת ונרות ליום טוב. מדליקים נר נשמה.

  3. מומלץ להכין נר גדול שדולק 48 שעות על מנת שנוכל להשתמש בו לצרכי יום טוב.

     

שבת

זו שבת רגילה ושגרתית. אולם הואיל ויום טוב חל במוצ"ש יש להקפיד על הדברים הבאים:

סעודה שלישית – נכון להקדים את הסעודה שלישית לפני זמן מנחה קטנה (16:40) על מנת שנוכל לאכול סעודת יום טוב לתיאבון.

אסור לעשות מלאכה או להדליק נרות של יום טוב עד צאת שבת 20:17 .

מה מותר לעשות בשבת?

  1. מותר להוציא אוכל מוכן או חלות מוכנות מהפריזר ולהפשירם במהלך השבת.

  2. במקום צורך גדול כגון: אם ישנם אורחים רבים ורוצים להכין את מקום האכילה מבעוד מועד ניתן לנקות ולערוך את שולחן כבר מזמן בין השמשות דהיינו בשעה 19:45

כיצד נוהגים במוצאי שבת שהוא יו"ט?

  1. המבדיל בין קדש לקדש – נשים הנמצאות בבית ומעוניינות עם צאת השבת (20:17) לעשות מלאכה חייבות להגיד קדם לכן: המבדיל בין קדש לקדש ולעשות את כל המלאכות. אפשר להדליק את הנר מאוחר יותר.

  2. תפילת ערבית של יום טוב – מוסיפים 'ותודיענו' ברכה המחליפה את 'אתה חוננתנו'.

  3. הדלקת נרות של יום טוב – מברכים גם שהחיינו.

  4. יקנה"ז (קדוש והבדלה) – הואיל ויש צורך בהבדלה של שבת וכן בקדוש של יום טוב עושים 'יקנה"ז' (יין, קדוש,נר, הבדלה, זמן) כלומר: משלבים בין הבדלה וקדוש על כוס יין אחת.

  5. בורא מאורי האש- כל מוצאי שבת אנו מברכים ברכה זו על נר הבדלה (אבוקה). במוצאי שבת שהוא חג נברך ברכה זו במסגרת יקנה"ז (כמפורט בסעיף הקודם) על נר דולק. לכן לא מדליקים נר של הבדלה אלא הברכה תיאמר על נרות יום טוב המונחים בקרבת מקום או שניתן להעביר את נר הנשמה לשולחן ולברך עליו.

  6. לא מברכים על בשמים.

     

    נהגו ישראל להיות ערים וללמוד תורה בלילה זה

     

    האם מי שהיה ער בלילה יכול לברך את ברכות השחר?

  1. מן הסתם לפני התפילה אדם נזקק להתפנות (שירותים) ולכן לאחר מכן ייטול ידיו ויברך על נטילת ידים וברכת אשר יצר. ניתן לומר את כל ברכות השחר מלבד שתי ברכות:          1) 'אלוקי נשמה' 2) 'המעביר שינה' (שו"ע מו,ח ס"ק כד)

  2. ברכות התורה: ישנה מחלוקת לגבי האם מי שהיה ער כל הלילה יכול לברך ברכות התורה. לכן, עדיף לצאת ידי חובה מאדם אחר. מי שישן בצהרים בשבת (ערב חג ) יכול לכתחילה לברך את הברכות בבקר אעפ"י שלא ישן במהלך הלילה [ר'עקיבא איגר]. מי שלא ישן בשבת בצהרים (ערב שבועות) וגם לא ישן במהלך כל הלילה ישמע את הברכות מהחזן. (שולחן ערוך מז,יא- יב)

     

  3. ברכות השחר בתפילת ותיקין ייאמרו על ידי שליח ציבור שישן. החזן יאמר את הברכות בקול וכל השאר יצאו ידי חובה בברכותיו. כל מי שהיה ער כל הלילה יאמר את הברכות לעצמו מלבד שתי הברכות הללו שישמע מהחזן ויצא ידי חובה. לגבי ברכות התורה זה תלוי בתנאים המפורטים בסעיף ב'.

    מה ההגדרה של 'ישן'?

    ברור לכולם, שמי שישן במיטתו זמן מסוים בלילה לאחר שהתעורר מוטלת עליו חובה לברך את ברכות השחר. מכאן, מי שנרדם אפילו בבית הכנסת או בשיעור בזמן וקל וחומר אם ישן במיטה בצורה מסודרת לזמן של בערך חצי שעה נחשב כישן בלילה ומברך את הברכות כסדרן.

     

     

     

     

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו