הודיה על שחרורו של גלעד שליט

בימי הסוכות, זמן שמחתנו, התבשרנו על שחרורו של גלעד שליט. סוגיית פדיון שבויים נידונה במהלך הדורות האחרונים. יש הסבורים שאסור היה לשחררו ויש החולקים. המתנגדים סבורים שיש סכנה בשחרור מחבלים, שסבירות גדולה שימשיכו וינסו לפגוע  ביהודים, ולכן יש להשאירם מאחורי סורג ובריח. אין  לשחרר שבוי במחיר של סכנה של ציבור שלם. התומכים סבורים שחייל שנשלח מטעם המדינה יש לשחררו בכל מחיר.  אולם ברצוני לדון בפן אחר בסוגיה זו. כל עם ישראל על גווניו וחלקיו השונים התרגש ושמח בשיבתו של גלעד שליט. אין שחרורו של גלעד רק שמחה פרטית של משפחת שליט – זו שמחה לאומית, והיה ניכר שכל עם ישראל היה שותף לשמחה. מדי שבת בשבתו התפללו קהילות רבות לשחרורם של השבויים ובתוכם גלעד שליט. בעת שנערכו טקסים של חופה וקידושין נהגו הרבנים להתפלל על שחרורו של גלעד שליט. לא הדרכנו את הקב"ה כיצד להגשים את החלום הגדול של שחרורו מבור התחתיות בעזה. בעיצומו של חג הסוכות התגשם החלום. ככל שחולף הזמן לומדים אנו שגלעד שליט הוחזק בתנאים קשים ביותר ובכל זאת שב אלינו בריא ושלם, כך שאף הנס מתעצם ככל שחולף הזמן.  ברור שגלעד שליט נדרש לברך את ברכת הגומל. הוריו וחבריו הקרובים צריכים לברך ברכת 'מחיה המתים'. אולם השאלה העומדת על הפרק: האם הציבור נתבע לברך על שחרורו? 

לכאורה התשובה מותנית בתמיכה בעסקה. כלומר המתננגד לעסקה מדוע יברך?!

החלוקה הזו אינה הכרחית. יש שתי דרכים להתנגד לעסקה:

א.      שחרור מחבלים עלול לסכן את שלום הציבור כולו [טענה ביחונית וחשש עתידי].

ב.      עסקת שחרור מחבלים פוגעת בתדמיתה של מדינת ישראל,ללא כל קשר אם המחבלים ירצחו בעתיד או לא. הבחירה בשחרור מחבלים במקום לבצע פעולת שחרור מחלישה את כוח ההרתעה של מדינת ישראל [טענה מדינית והנזק הוא כבר בהווה].

 

מי שסבור כאפשרות השניה אינו צריך ואינו יכול להודות על העסקה ואין הדברים אמורים ביחס אליו. אעיר ואומר שיש גישה הפוכה הסוברת שמדינת ישראל מפגינה עוצמה בכך שאפילו הצלת נפש אחת מישראל היא עולם מלא.

אולם מה יהיה דינם של אלו המתנגדים לעסקה מפאת  הנזק העתידי שעלול להתרחש?  שמא נאמר שיש לחלק בין תחושת השמחה המלווה את האדם בעת שחרורו של גלעד שליט לבין הדאגה המרובה של התוצאה העתידית. האם ההלכה מבחינה במורכבות הרגשית הזו?

המשנה ברכות נד ע"א כותבת שעל בשורות טובות מברכים הטוב והמטיב. אפשר לשאול שתי שאלות מרכזיות:

א. מה  ההגדרה ההלכתית של בשורה טובה שעליה מברכים ברכת הטוב והמטיב?  

ב.מה דינו של אדם  שלא ברך ברגע ששמע את השמועה – האם רשאי לברך לאחר זמן? 

לא מצאנו הגדרות מדויקות לבשורה או שמועה טובה.  אולם הרב יחיאל מיכל עפשטיין (המאה ה- 19) פוסק בספרו ערוך השולחן (רכב,א ):

"ואינו מבורר מה נקרא שמועה טובה, והנראה שצריך להיות טובה חשובה ששמח בזה הרבה הן שמחה של ממון והן מין שמחה אחרת ובממון תלוי לפי עשירותו ועניותו דמה שלעני הוא דבר גדול הוה לעשיר דבר קטן והכל לפי העניין וברכות אלו הם בשם ומלכות."

 

שמיעת הבשורה על שחרורו של גלעד שליט שימחה את כולנו ודומה ששמחת שחרורו היא שמחת הציבור כולו, ותעיד על כך התקשורת שלא פסחה על אף שלב בתיעוד שחרורו.

אולם האם מי שהתנגד לשחרורו יכול או צריך לברך?!

הרמב"ם הל' ברכות (י,ד) פוסק על פי הסוגיה בברכות ס ע"א שיש לברך על הטובה שמתרחשת בהווה:  

"הגיעה אליו טובה או ששמע שמועה טובה אף על פי שהדברים מראין שטובה זו תגרום לו רעה מברך הטוב והמטיב, וכן אם נגעה אליו רעה או שמע שמועה רעה אף על פי שהדברים מראים שרעה זו גורמת לו טובה מברך דיין האמת, שאין מברכין על העתיד להיות אלא על מה שאירע עתה."  

הרמב"ם בפירוש המשנה מרחיב נקודה זו, ומסביר שאירוע המתרחש בהווה  הוא ודאי ואולם מה שעתיד להיות ייתכן שלא יהיה, ולכן אין ביכולתנו להימנע מלהודות להקב"ה. אם כן גם החוששים מתגבור הטרור לא יכולים להימנע מהודאה עכשווית לפני ריבונו של עולם. זאת ועוד, את כל החששות במזרח התיכון יש  לקחת בעירבון מוגבל, ותעיד על כך המציאות שנוצרה בשנה האחרונה. האם היה מאן דהו שהצליח לצפות את התרסקותו של מובארק נשיא מצרים  את הירצחו של קדאפי שליט ורודן לוב? האם היה אפשר לצפות את מעמדו של אסד נשיא סוריה ומציאות שתורכיה תנתק (כמעט) את יחסיה עם ישראל? אם כן, מניין לנו לחשוב שעסקת שליט תסכן את מעמדה של ישראל?! אולי העסקה הזו תביא לדברים טובים במישור הדיפלומטי?

 נכון שבעיניים שלנו העסקה מסכנת את ישראל ורוב הציבור חושש, ובצדק, ואף על פי כן ההלכה דורשת מאתנו להודות על ההווה ולא לבטל את ההודאה על ההווה מפאת חששות מהעתיד.

כולנו התרגשנו וצפינו בתמונות, וברגע שדובר צה"ל  הודיע שגלעד שליט נמצא על אדמת ישראל שלם ובריא היינו צריכים לברך 'הטוב והמטיב'. אולם לצערנו יש להניח שרבים מאתנו לא ברכו מפאת ההתרגשות והיסח הדעת, ואם כן נשאלת השאלה האם אפשר לברך ברכה זו כעת?

אדם ששומע שנולד לו בן זכר חייב לברך הטוב והמטיב (שולחן ערוך רכג,א). דין זה הוא חלק מהדין הכללי לפיו מוטלת על האדם חובה לברך בעת ששומע שמועה טובה. המשנה ברורה (שם ס"ק ג) מביא בשם הפרי מגדים: 'עיין בפמ"ג דאפילו אם לא בירך תיכף כששמע ג"כ יברך לכו"ע דעדיין הטובה נמשכת'.

בהקשר לגלעד שליט הטובה מתעצמת ככל שחולף הזמן אנו עדים לשיפור במצבו הנפשי ובמצבו הגופני. החזרתו של גלעד שליט היא מתנה לציבור כולו, שכן הציבור משלם את המחיר, ולכן אי אפשר לומר שהטובה היא רק כלפי משפחתו.

לכן נראה לי שבשבת בשעה שהציבור כולו בבית הכנסת יאמרו דברים בשבח הנס (ניתן אף לקשור זאת לפרשת נח) ייתכן שיש לברך בשם ומלכות את ברכת הטוב והמטיב על הטובה שהקב"ה גמל עלינו בשעה ששחרר את גלעד שליט ושתפילתנו התקבלו. אפשר אף להבין שאין צורך בברכה הן  מסיבות הלכתיות והן מצד הרגישות שיש להפגין כלפי המשפחות השכולות ששילמו את המחיר הרגשי הכבד ביותר. בכל אופן ראוי אף לומר  את תפילת נשמת כל חי או פרקים אחרים מתאימים מספר תהילים. מחובתנו להודות, שאם לא כן נחשב ככפויי טובה. כל האמור לעיל אינו מהווה פסק הלכה אלא תורה היא וללמוד אנו צריכים, וכל קהילה תנהג לפי הפסיקה של מרא דאתרא. כמו כן, לא ניתן להכריח ולכפות על אף אחד לברך, שכן מי שאין בו את תחושת השמחה – ברכתו לבטלה כפי שפרטנו לעיל. [דברים אלו נקראו אף על ידי רבנים אחרים שחלקם הסכימו וחלקם פחות. תודה למעירים שחלק מהערותיהם משוקע בגוף המאמר].

 

 

 

Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בקטגוריה

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו