"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"
ערב יום כפור
- 1. יש מצווה מיוחדת לאכול בערב יום הכיפורים : "כל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". ויש אומרים שמצווה אף לאכול בליל תשיעי (יום חמישי בלילה) .
- 2. סליחות קצרות – אין אומרים 'מזמור לתודה' שכן בימים עברו לא היו מקריבים קרבן תודה בבית המקדש. לא אומרים תחנון, ולא נופלים אפיים. מי שלא עשה התרת נדרים יעשה זאת בערב יום הכיפורים.
- 3. מחילה וסליחה – "עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו". יש לבקש סליחה מאדם שפגענו בו בדיבור או במעשה. אסור להתנהג בקשיחות למי שמבקש סליחה אלא להאיר פנים ולמחול. 'כף החיים' הדגיש במיוחד את הצורך לבקש סליחה מיוחדת מאביו ומאמו. חובה על כל אדם לומר תפילה זכה ולציין שהוא מוחל לכל מי שפגע בו.
• 4. מנהג כפרות – בדורות השונים פוסקים שונים שללו מנהג זה. יש מי שעושה כפרות על תרנגול זכר לאיש ותרנגולת נקבה לאישה, ואומר את נוסח הכפרות, ולאחר מכן שוחט את העוף ונותנו לעני. והמנהג בקהילתנו להפריש כסף צדקה ואומרים: "כסף זה יהא חליפתי תמורתי וכפרתי כסף זה ילך לצדקה ואני אכנס ואלך לחיים טובים".
- 5. טבילה – מצווה לטבול במקווה טהרה. רצוי לטבול לאחר חצות היום לפני מנחה. בהלכה מוגדרת טבילה זו כמצווה. אפילו אבל שקם מ"שבעה" בערב יום הכיפורים טובל טבילה זו.
- 6. מנחה מוקדמת – אומרים "וידוי".
- 7. סעודה מפסקת – לאחר מנחה עורכים סעודה מפסקת. אוכלים מאכלים קלים לעיכול. יש נוהגים בסעודה זו לטבול פרוסת לחם בדבש וכן לאכול בשר עוף, אולם אין לאכול מאכלי חלב. מי שסיים סעודה מפסקת זמן רב לפני השקיעה (כגון שנוסע למקום אחר והקדים את אכילתו או אם רוצה לאכול דבר מה אחר הארוחה), יכול להמשיך באכילתו ובלבד שיעשה תנאי מפורש בפיו לפני שמברך ברכת המזון שאינו מקבל על עצמו את התענית.
- 8. נר יום הכיפורים – מדליקים ומברכים: "להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים", ו"שהחיינו". קודם מדליקים ואחר כך מברכים. כמו כן על הנשים לזכור שאין לברך פעם נוספת "שהחיינו" בשעת התפילה. יש הנוהגים להדליק נר נשמה, מכל מקום ראוי להדליק נר הדולק 48 שעות בכל בית כדי שנוכל להדליק ממנו את נר ההבדלה. [מפורט בהמשך].
- 9. פורסים מפה לבנה על השולחן.
- 10. מנהג ישראל לברך את הילדים לפני היציאה לבית הכנסת. ולבקש סליחה ומחילה.
•11. יש להספיק להתעטף בטלית מבעוד יום בברכה, ולהקפיד לומר תפילה זכה, שכן חכמי ספרד ובראשם הרמב"ן ראו את עיקר הוידוי עם חשכה – כניסת יום הכיפורים. עיקרה של תפילה זו הוא וידוי וסליחה ומחילה. לכן טוב שאדם יסיים את סעודתו מוקדם וילך לבית הכנסת לומר תפילה זו לפני 'כל נדרי'.
- 12. רחצה – בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי אצבעותיו ומותר לרחוץ קצת את עיניו כדי להעביר את הלכלוך. כוהנים לפני עלייתם לדוכן נוטלים ידיהם עד הפרק. אדם שידיו התלכלכו מרפש או צואה – מותר לרחוץ את אותו מקום משום שאין זו רחיצה לתענוג.
•13.יש להקפיד ביום זה יותר מכל ימות השנה להימנע משיחה בטלה, רכילות או לשון הרע וקל וחומר בתוך בית הכנסת שלא יהיה כטובל ושרץ בידו.
- 14. קידוש וברכת המזון – חולה שיש בו סכנה, נשים בהריון בסיכון, או כל אחד שנדרש ממנו לצום – אינו עושה קידוש לפני אכילתו, אולם אם מברך ברכת המזון אומר רצה ויעלה ויבוא.
- 15.צום קטנים – עד גיל 9 פטור ואסור לו להתענות . גיל 9-10 – מתענים לשעות, כלומר אם הם רגילים לאכול ארוחת בוקר בשעה מסוימת – מאחרים את ארוחת הבוקר בשעה או שעתיים. אסור לאפשר להם להתענות כל היום. גיל 11 – אם מדובר בנער חזק שכמובן נמצא ליד אביו בבית הכנסת, ינסה לצום כל היום. אולם אם קיים חשש של חולשה יפסיק בצהריים. בן שמלאו לו 12 שנים (שנה לפני הבר מצווה] ינסה לצום ולהתפלל בבית הכנסת. אם מרגיש חולשה ניכרת צריך להפסיק את הצום.
- 16.חולים שאינם בסכנה וזקוקים לתרופות. ייקחו תרופות לפני יום הכיפורים ולאחריו.
- 17.הבדלה במוצאי יום כפור חל בשבת
בשמים – בדרך כלל במוצאי יום הכיפורים לא מברכים על בשמים. אולם כאשר יום הכיפורים חל בשבת יש הנוהגים לברך וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.
ברכת 'מאורי האש' – במוצאי יום כיפור בשנה רגילה מברכים על נר ששבת, שהוא נר שהודלק בערב יום כיפור ונשאר דולק לאור בלבד ללא הנאה אחרת ממנו. במוצ"ש רגילה הנר הוא לזכר בריאת האש ומדליקים את הנר באמצעות יצירת אש חדשה (גפרור). לכן במצב כמו השנה ששתי הסיבות קיימות (יום הכיפורים ושבת), המשנה ברורה מתיר באופן עקרוני לברך על נר שלא שב אלא הודלק במוצאי יום כיפור, אלא שבכל זאת הוא כותב שהמנהג להחמיר ולברך דווקא על נר ששבת.
למסקנה: רצוי להשאיר אש דולקת וממנה לעשות הבדלה. העצה הפשוטה – להדליק מנר נשמה (48 שעות) את נר ההבדלה ולהבדיל. מי שמדליק נר יארצייט לע"נ הוריו לא יבדיל עליו אלא ראוי להשאיר נר נוסף ומיוחד למטרה זו.
מצווה להרבות באכילה ובשתייה במוצאי יום הכיפורים, ואמרו במדרש שבמוצאי יום הכיפורים בת קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך.